טרייסי ואני

בְּגוּף הָעִנְיָן

הַמָּקוֹם שֶׁכּוֹאֵב לִי בַּגּוּף
הוּא בְּדִיּוּק זֶה
שֶׁקֹּדֶם קָרָאתִי לוֹ אֹשֶר.
גַּל גּוֹאֶה וְצוֹבְטָנִי
מִתּוֹךְ הַסַּרְעֶפֶת. 

כְּאֵב מָתוֹק וָחַם שֶׁכָּמוֹךָ…
הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תִּמְתַּק לִי
כִּי אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ
שׁוּב וָשׁוּב
קְפוּאָה מִקֹּר
לֹא מְלֻטֶּפֶת
וְאַתָּה שׁוֹטֵף אוֹתִי מִבִּפְנִים
מַמָּשׁ עַד לָעֵינַיִם.

רִיטוּאָל מָתוֹק. 

וְאַחַר כָּךְ
אֲנִי קָמָה.
הַקֹּר הִתְיַבֵּשׁ,
הִתְגַּבֵּשׁ,
הִנֵּה, לָקַחְתִּי הַחְלָטָה
כִּי
(לִכְאוֹרָה)
אֵין אַלְטֶרְנָטִיבוֹת.