טרייסי ואני


בְּגוּף הָעִנְיָן

הַמָּקוֹם שֶׁכּוֹאֵב לִי בַּגּוּף
הוּא בְּדִיּוּק זֶה
שֶׁקֹּדֶם קָרָאתִי לוֹ אֹשֶר.
גַּל גּוֹאֶה וְצוֹבְטָנִי
מִתּוֹךְ הַסַּרְעֶפֶת. 

כְּאֵב מָתוֹק וָחַם שֶׁכָּמוֹךָ…
הֲרֵי לֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תִּמְתַּק לִי
כִּי אֲנִי חוֹזֶרֶת אֵלֶיךָ
שׁוּב וָשׁוּב
קְפוּאָה מִקֹּר
לֹא מְלֻטֶּפֶת
וְאַתָּה שׁוֹטֵף אוֹתִי מִבִּפְנִים
מַמָּשׁ עַד לָעֵינַיִם.

רִיטוּאָל מָתוֹק. 

וְאַחַר כָּךְ
אֲנִי קָמָה.
הַקֹּר הִתְיַבֵּשׁ,
הִתְגַּבֵּשׁ,
הִנֵּה, לָקַחְתִּי הַחְלָטָה
כִּי
(לִכְאוֹרָה)
אֵין אַלְטֶרְנָטִיבוֹת. 

פוסט זה פורסם בקטגוריה כתיבה תמה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על טרייסי ואני

  1. תמהה הגיב:

    אבל אני תמהה על לקיחת ההחלטה אפילו בדיבור יומיומי, על אחת כמה וכמה בשירה.

    אהבתי

  2. יותר מורכב להתמודד עם התוצאות שלהן…

    אהבתי

  3. שרון רז הגיב:

    אהבתי מאוד את המילים, במיוחד בבית השני

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s