ארכיון חודשי: יולי 2008

הרוג את האשה

הוליווד עושה את זה כל הזמן. גם תעשיית הטלויזיה עושה את זה כל הזמן. ג'יימס בונד היה מאוהב אינספור פעמים – הנשים הללו חטפו כדור, והוא אפילו לא הלך להלווייה. פשוט עבר לאשה האלמותית (בנתוניה) הבאה, עד שגם זו חטפה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 16 תגובות

איזה מזל יש לביבי שעוזי דיין הצטרף לליכוד…

האלוף עוזי דיין, גדל בצבא ובמשפחה שורשית ולוחמת. כעת הוא מצטרף לליכוד. אפשר להוציא את האיש מהצבא, אני רק בספק רב אם ניתן אי פעם להוציא את הצבא מהאיש. הגישה הטוסטסטרונית, הלוחמת, הטיפוסית ליוצאי צבא, דוחפת אותו בגולמנות להיות תמיד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 12 תגובות

12 שבועות זה מספיק

הדיון הנוקב על הבחירה השערורייתית של פקידי האוצר לקצץ שבועיים מחופשת הלידה, הוא דיון ראוי. יש כאן שיטתיות לא ראויה של בזבוזי ענק לצרכי אתנן פוליטי לישיבות ולמגזרים המפעילים לחץ על האוצר, ומאידך שורת קיצוצים דווקא בזוטות שמסייעות לתחושת הרווחה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 19 תגובות

ראיון על שיווק עצמי, לעידו סולומון בדה מרקר

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20080718_1003278                                                

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 2 תגובות

אברום, שרימפס ופרוטקשן מוניציפאלי

על השאלה מה הביא אותי – אשה שפויה ונחבאת אל הכלים, אל ליבת הטינופת האורבאנית ההומה עד-גועל בשעות לילה (איזור שוק הכרמל), כבר עניתי בפוסט על שקוף. לאחר שהבנתי (די מהר) מה אני כבר לא אלמד שם, למדתי בכל זאת … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מחאה | 33 תגובות

שקפקפים – על כנס "שקוף"

באתי. לא שלא הסכמתי עם הצורך בעיתונות חופשית, רק שהסיבה שיצאתי מהבית וממקלטי הבטוח מאחורי מסך ומיקלדת, היתה כדי לפגוש את איריס יער אדלבאום לקפה. היה שווה. המפגש עם איריס, בעיקר. מי, מה, איפה? גג פרטי ופריקי מעל לשוק הכרמל, עם אדי … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 37 תגובות

פמיניזם Now

  George Carlin – Feminist Blowjob – מתייחס בעקיפין לשיח הפמיניסטי ה"ישן", שלקח את עצמו (לקחנו את עצמינו!) מאוד ברצינות.השיח הפמיניסטי הישראלי עבר הרבה בעשור האחרון. כשרציתי בזמנו לפתוח פורום פמיניסטי כחלופה לפורום מקרטע בשם "מעמד האשה" ('ארבעת המרצפות שליד … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 22 תגובות

מי שהייתי

אחת מתכונותי הידועות לשמצה ולטובה כאחת, היא היכולת לשכוח. לשכוח מצבים, א/נשים (לטוב ולרע), תקופות. כלל הזהב באימון, לפיו 'היום הוא היום הראשון של שארית חיי הטובים והמאושרים', נובע בטבעיות ממקום עמוק באישיותי (או, אולי, ממעמקי בִּרְכָּת ה- ADD שלי). את … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כתיבה תמה | 9 תגובות

ביתו של איזה מחבל – אין בכוונתנו להרוס?

השימוש הרשלני והרצחני ברכב כבד על מנת להרוג, אינו חדש במקומותינו. הוא אינו המצאה של אותו מפָגע נאלח שהשתולל היום בירושלים. כדי להביא מזור לאגו החבוט של מי-שהם (מיהם?), עוטים פרנסי המדינה מבט עאלק-רציני וניגשים לייצר אפשרות משפטית לנקם, יש … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה מחאה | 33 תגובות