תודה ליצחק לאור

צילום: בילי בסרגליק

תכירו – זו אני. דודה (ב') פמיניסטית:

היינו:  לסבית שמנה ומכוערת עם שערות ברגליים, מוזנחת, אגרסיבית, אחת שבכלל נהייתה לסבית מרוב תסכול – כי אף גבר לא יזיין אותה. בודדה, ערירית, מרירה, לא יודעת ליהנות מהחיים, קיצונית, פוריטאנית,  חורגת מגבולות הנשיות באופן קיצוני, מעוררת התנגדות.    

קל לזהות פמיניסטית רדיקלית – גם המראה, גם ההתנהגות וגם הלבוש הגברי המוזנח, שלא לדבר על שנאת הגברים הנקמנית המפעפעת מכל מילה שלה. ושנאת מין (סקס) גורפת – או כדברי יצחק לאור להלן: "שנאת ארוס". כל פמיניסטית שהיא, הינה בהכרח אחת מאלו שתוקעות גול עצמי לנשים באשר הן ומביאות על עצמן נסיגה במעמדן של נשים.

ומכיוון שזוהי פמיניסטית – מי האשה שתבונה בראשה, שתרצה להיות פמיניסטית כמוני?       

לשעורים וסדנאות בנושא 'פמיניזם וסטריאוטיפים מגדריים', אני נוהגת להביא אסמכתאות וציטוטים לאמירות סטריאוטיפיות רלוונטיות.  השעורים הללו נסובים סביב מושגים והבנות עממיים בנושא פמיניזם, פמיניסטיות, נפגעות תקיפה מינית, נשים בכלל, נשים בעלות אמירה בכל תחום – בפרט, וראייה ביקורתית המסייעת לנפות את האמת מהבדייה התרבותית-שוביניסטית המשפיעה עלינו מטובה.     

יצחק לאור ועורך העיר, אלון ("כוסית היא מישהי שהייתי רוצה לשכב איתה") עידן,  העניקו לי בטובם מניפסט שכולל את הכל. עשו לי את העבודה. ממש אנשים טובים באמצע הדרך. לא נותר לי אלא להודות לשניהם על הסיוע הפעיל בגיוס נשים נוספות לצבא המהפיכה, שכנראה טורד את מנוחתם: בתחילת ובסיום כל שעור בנושא סטריאוטיפים, אני שואלת מי מגדירה את עצמה כפמיניסטית. הפער בין מי שמצביעות בחיוב בתחילת ובסוף המפגש (אז- הרבה יותר) – גדול. השניים האלה ריכזו עבורי את הלקסיקון.

לאור מאפיין את מי שמגנות תקיפה מינית

     

     

     

הפמיניסטיות מקלקלות לכן, בנות...הן הבעייה בעצם - ולא מי שאונס אתכן. לאור במניפסט הפסאודו משפטי הסטריאוטיפי של "אשמת שווא" ו"הפמיניסטיות מעודדות פשיעה מינית נגד נשים" (שמבוצעת ע"י מי? חב"ה)

      

מי יתייחס לנותנת ומקבלת האתנן? כולכן זונות, או נודניקיות חסרות חשיבות

שונאות סקס ושונאות גברים (אחרת, למה הן מתלוננות בכלל שחדרו אליהן?, שתגדנה תודה...). וגם - ואת זה אני - שמזדהה עם דיכוי נשים - אומר לכם (מניפולציה להגברת אמינות ההיגד)

נקמניות מצרצרות, שונאות גברים, מופעלות משנאה צרחנית

 

תכירו: דודה ב'. תודה ללאור על פרסום הסיפור בפרינט.

המפגש הראשון שלי עם לאור ארע כשהייתי נערה בת 16. את החווייה הזו אני נושאת איתי כל חיי, ומן הסתם היא היתה בין החוויות שעיצבו את מי שאני היום וסייעו לי ליצור קול ייחודי בנושאי נשים וזכויותיהן. מעצם ההשתקה המקוממת אז, התעוררה בי אולי אותה התקוממות שמסייעת לי ולאחרות לדבר היום. מעז יצא מתוק – הלימון הזה היה מהגורמים שהפכו את פעילותי, שליחותי וחיי ללימונדה מתוקה. מגיעה לו ולשכמותו תודה על כך? מגיעה.   

    

    

    

.

אמריקה לשמאלני היא ארץ הטומאות עד שזה מגיע אליו. אנחנו יבוא פוריטאני פגום מאמריקה ונשים פגומות מינית. אחרת, למה התלוננו?

 הכל כבר נכתב (ונכתב היטב ונוקב) על הטקסט של לאור בהעיר: נעמה כרמי כתבה את קבלן משנה לעבודות מלוכלכות, אורית קמיר כתבה כאן באתר את טכניקה משומשת של רצח אופי, אורן פרסיקו ראיין בעין השביעית את אלון עידן, עורך "העיר" תל אביב ושוקי טאוסיג – עורך האתר – התראיין בתכנית הרדיו שלנו בנושא, ד"ר אורית גלילי צוקר כתבה את יוצאת לאור, ועוד רבים/ות וטובים/ות.  

   

   

הערה לסיכום:   

מחר, 13.6.10, בשעה 19.30, מתקיימת הפגנה ברחבת הסינמטק בת"א, במחאה על ערב הוקרה שעושים ללאור לכבוד הגיליון החדש של מטעם.    

תגובתי לתגובת אלון גרבוז, לפיה הוא לא בית משפט, תינתן במאמר נפרד שיקושר לכאן בהמשך. רק אומר, שהתגובה הזו היא חלק מאותו רפלקס מגונן מוכר של גברים ונשים למול הצורך להביע עמדה חברתית ומוסרית, שלא בית המשפט הוא שקובע – אלא אנחנו. אני בהחלט מצפה ליותר מכך מאושיות תרבות כמו אלון גרבוז ואחרים.    

חשוב לציין שיש משמעות עצומה לאקט התמיכה הסמלי בלאור, שמתרחש מחר בין כתלי הסינמטק, והתמיכה במחולל היא תמיכה סמלית בחילול.   

קוראים לזה סוציאליזציה.  

  

תודה לדודה א' שסייעה לי בעריכת הטקסט.

תמונות מההפגנה. צילם: מרק קפלון

פוסט זה פורסם בקטגוריה פמיניזם. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

43 תגובות על תודה ליצחק לאור

  1. חנה , תודה על המאמר , כתבת נפלא , מרתק מעניין מעשיר ובעיקר מצחיק , וההומור בו את מתבוננת  באיש שאלימותו המינית הניטענת (להוסיף את המילה : הניטענת …  למדתי מאורית , זה להגנה בפני טענות משפטיות ….)  כל כך מראה את הגיחוך שבאיש הזה ובטענותיו .
    אהבתי את הפרוק שעשית  למאמר שלו והניתוח שלך ….אני טרם התאוששתי ממניפסט הרעל הזה עד כדי אפשרות לנתח אותו , מצד שני , כשקראתי מעט מהציטטות שלו , גיליתי לשמחתי הרבה שמרבית הרעל הזה כבר התאדה ממני  ונשכח .
    לפתע לקרוא את זה שוב , האלימות שלו צפה מכל שורה שלו .
    הטקסט שלו הזוי משהו ..ארסי והזוי ….מי היה שאמר : הנייר סובל הכל ???
    והכי אהבתי את האאוטינג שעשיתן  לעצמכן  שתי הדודות…
    טוב …
    מחר הפגנה , ואחר כך נחשוב הלאה .. 

    אהבתי

  2. mr.globy הגיב:

    איתך במאבקך בחלאות אשר מוציאות דיבה לגברים ההגונים שעדין נשארו.

    אהבתי

  3. מאיה מאור הגיב:

    מאמר מצחיק ומבריק. תודה לך חנה. אולי נדפיס חולצות של: "אני דודה פמיניסטית גאה:)

    אהבתי

  4. שושי הגיב:

    חנה,
    נראה לי לא נכון להחרים את עבודתו באופן גורף. הערב לא מוגדר כערב הוקרה לו. אמורות להשתתף שלוש משוררות, שנדמה לי שהבחירה בידן להתייחס להתנהגותו עד כה.  גם הוא יכול לעשות זאת: לפנינו אי-ודאות.
    http://www.cinema.co.il/movies/movie.asp?movieId=5848
    זה לא ערב ההשקה הראשון של מטעם. הפעם יוקרן גם סרט על ויזלטיר, שיצרה אשה.
    http://www.notes.co.il/starik/50453.asp
    אפשר לפרש את האירוע כאירוע תמיכה וגיבוי. התמונה יותר מורכבת.

    אהבתי

  5. תודה לכם/ן.
    אשכר – בהצלחה למפגינות הערב.
    מר גלובי – יש יותר ממעט "גברים הגונים", הבעיה היא שיש מעט מהם שאכן מוקיעים את הבעיתיים – ואשמח אם יהיו יותר שיוקיעו. ההוקעה החשובה היא הרי חברתית, לא בבית המשפט.
    מאיה – קניתי את הרעיון 🙂
    שושי, אני ךלא מחרימה את עבודת המשוררות אבל תוהה איך יכולה משוררת לפרסם שם. יש איזהזהו אינטגריטי מגדרי בסיסי שאולי אני תמימה – אבל אני חושבת שצריך להיות אצל כולנו. אני אישית הייתי מאוד מאוד מתביישת להופיע שם. אבל זו אני, אני יודעת שיש נשים – ביניהם נשות תרבות – שאינטגריטי מגדרי אינו הצד החזק שלהן.

    אהבתי

  6. ראם ש. הגיב:

    הכל טוב ויפה, אבל אני חייב לשאול מה כל כך מקומם אותך בהגדרה הנ"ל של המילה "כוסית", עד שהבאת אותה כאן כדוגמא מייצגת לרשע בן בליעל הזה שאחראי למוסר הירוד במדינתנו. את הרי מאמינה בחופש הדיבור כליברלית מוצהרת. אני מניח שאם תשמעי מישהו מכנה את חיילי צה"ל בשם התואר הנהדר "קלגסים" לא תאמרי דבר וחצי דבר. שזה בסדר. חופש הדיבור וכו'. מן הסתם לא כל חיילי צה"ל עומדים בקריטריון של קלגס, קרי כובש אכזר ורשע. אפריז ואומר שרק חלק קטן מהם, אך עדין לא תהססי להשתמש בביטוי הזה, או לחילופין תפתיעי אותי מאוד אם תאמרי לי שתוקיעי את האדם הבא שישתמש בו. שזה בסדר. אך כשמישהו בוחר לפנות למישהי ככוסית את מצטמררת. מדוע? אסכים ואומר שהמילה הזו חסרת חן, שכן היא מציינת את איבר המין הנשי וכאילו גורסת שמדובר בחתיכת בשר שכל רצון הדובר הוא לחדור להשליך אותה. מצד שני, לפי עניות דעתי את חוטאת בהתפסות לזוטות, לפיקנטריה חסרת משמעות, בדיוק כמו במקרה של צ'ייני והחשפניות של הפוסיקט, שכדי להצדיק את טיעוניך נגדו את גולשת בלי מחשבה נוספת לדמגוגיה זולה וטוענת שמי שהולך לצפות בחשפנית גם יכין מצה מדם של פלשתינאים (הגזמה שלא רחוקה שנות אור מדבריך המקוריים יש לציין).

    בעיני צבא הפמניסטיות אין גוונים של אפור, אלא רק שחור ולבן. אפילו הטרמינולוגיה היא צבאית וכוחנית ומלאה במילים כמו מהפכה, חברות למאבק ומימרות נהדרות אחרות. הכל מוחלט, הכל גרוע באותה המידה. יש אמת אחת והיא האמת שלכן וכל מי שלא מסכים עם אחד הסעיפים אשם בבגידה במאבק ודינו הוקעה חברתית, לא פחות. השאלה שלי היא כזו? את לא חושבת שקצת פספסתן את המטרה וכעת את נאבקות בעיקר כדי להאבק? הדבר בלט בעיני במיוחד כשהייתי מגיע לכנסים של המחלקה למגדר באונ' בן גוריון. אולם מלא בנשים שמדברות גבוה גבוה על ביסוס זכויות הנשים ומלחמה ומילים גבוהות על מילים גבוהות שנאספות לתלים של זחיחות שנובעת מההנאה שבהתרסה ומהתמכרות שבמאבק. בעיני זה נראה כאילו כל העסק יצא מפרופורציות וערך העבודה הקשה התחלף בתגרנות שנועדה לקיים את עצמה, תעשיה של מאמרים שנועדו לתת עבודה לעוד חוקרות מגדר שלא יהיה להן ספק לגבי כלום ויפרשו את משנתן כאילו הייתה עובדה החקוקה בסלע. במקום עבודתי, חברת היי-טק גדולה כלשהי, ישנו אגף שמעסיק אותי אישית. ראש האגף היא אישה, הסמנכ"ל שאחראי על המחקר ופיתוח (מעל האגף) היא אישה, שלוש מתוך ארבע ראשי התחומים הן נשים והמקום היחידי שבו יש יתרון מספרי לגברים הוא בקרב אנשי הפיתוח הזוטרים יותר. שזה בסדר וזה מובן כי הן עבדו קשה וזכו במקומן בזכות עבודה קשה והשקעה בתחום שהוא זוהר פחות ולא יביא אותן לקשקש בלונדון וקירשנבאום. לטעמי, הנשים האלה מקדמות את מעמד האישה פי עשרות מונים יותר מכל ד"ר למגדר ומכל הפגנה מגוכחת (לטעמי) נגד מישהו שכתב את המילה כוסית. תתעצבני על בינוניות, אלא טיפשות, על עילגות, אבל בחירה במילה כזו או אחרת? מה הטעם.

    אהבתי

    • אסתי סגל הגיב:

      היי ראם,
      סתם מעניין אותי לדעת אם היו מתייחסים אליך במילה אחת שקשורה לאיבר אחד אצלך. נגיד זין?
      מה זה היה עושה לך? האם זה מחמיא? האם זה מסכם את אישיותך?

      אהבתי

  7. שושי הגיב:

    שיר של סיגל בן יאיר, ממשתתפות הערב, שמתחיל במילים: "אני מזכירה דו-שולחנית"
    http://www.mitaam.co.il/mit14sigal.htm

    אהבתי

  8. גיורא לשם הגיב:

    לראם ש.
    אני חושב שלקרוא לאשה "כוסית" זה ביטוי  מעליב ומגונה.
    תאר לך שיקראו לכל גבר "זין"!

    אהבתי

  9. ראם ש. הגיב:

    לא קוראים לכל אישה כוסית, אלא רק למי שתהיה חפץ לשכב עמה, או כך לפחות גורסת ההגדרה של האיש הנ"ל. האם זה מסכם את אישיותה? לא, ההגדרה לא מתייחסת לכך. האם הבעיתיות כאן מסתכמת בעובדה שמקור המילה במילת הסלנג לאבר המין הנשי, או שהבעיה נוצרת בעקבות כך שהמילה הזו מתייחסת רק למראה החיצוני של הבחורה ובכך כביכול מסכמת את אישיותה? יש כאן ערבוב שלא ברור לי. האם הוולגריות מפריעה, או שמא ההנחה שהמראה החיצוני חשוב בהחלטה של עם מי נרצה לשכב? אם במקום כוסית, היה נאמר "שווה", בהקשר הסלנגי של "שווה משגל", אז עדין היה מקום לאותה הפגנה?

    לשם הדיון, האם הביטוי "חתיךחתיכה" קבילים בעיניכם? הרי מה זה חתיכה, זה כל מה שאת, חתיכה ממשהו? או לצורך העניין, אם הרבצתי מצגת נפלאה, השגתי את הלקוח הגדול הבא של החברה או מצאתי מטען והצלתי ארבעה אנשים יש שיאמרו עלי שיצאתי "כלי", כשיש כאן קונוטציה ברורה לאבר המין הזכרי. האם זה בסדר? לחילופין, "יצאת זין" יאמר למישהו שעשה משהו לא בסדר כיום. אז זין זה רע וכוס זה טוב, יפה, מעורר תשוקה, גם אם פיזית בלבד. אולי ארגון הזכויות לגבר צריך גם להתחיל לגנוז מילות סלנג.

    ההתפסות הזו למשמעות המילולית של מילים היא מסרסרת במקרה הטוב, או טיפשית במקרה הרע לפי עניות דעתי. כוסית זו באמת מילה וולגרית, אך אפשר לחשוב שכל שאר המילים תמימות. מה גם שהמילה הולכת ומאבדת את הקשרה המילולי ולראיה השימוש במילה "כוסון" כדי לתאר גבר "חתיך".

    אפשר לחשוב שאין מאות שירים של פמניסטיות בכירות שעוסקים בדגדגנים וואגינות. ממש מזכיר לי את כל נושא ה-Nigger בארה"ב. בחור לבן שיאמר את זה יזכה להוקעה פומבית, אבל אם כריס רוק יצעק את זה שמונים פעם בהופעה שלו אז זה בסדר. כנראה שאותו יהודון צדק כשאמר שהכל יחסי. 

    אהבתי

    • אסתי סגל הגיב:

      אני אנסה להסביר למרות שלדעתי זה לא ממש יעזור.
      התיחסות לאשה כאל "כוסית" הופך אותה לקטנה וחסרת משמעות מלבד יכולתה לגרום לגבר לרצות לזין אותה. לכן היא מצויינת במילה שמתייחסת לאיבר אחד בלבד בגופה. איבר שמקנה משמעות לכל קיומה.
      ההתייחסות הזו מקטינה אותה ומחפיצה אותה.
      כשאומרים לך שאתה כלי כלי באים לפאר אותך. הזין משמש כאן כסמל לגבריות, לשאקליות, לכוח, לעוצמה, לניצחון (בעיני אגב, זה עוד הרבה יותר עלוב אבל זה רק בעיני. בעיניך זו הרי מחמאה)
      ואז ההתייחסות הזאת מגדילה ומפארת את הכלי שזה אתה.
       
      וזה כל ההבדל מאז ומעולם, עוד מהימים שהגזע האנושי ירד מהעצים: האשה כל תפקידה לשרת את הגבר (בכל תחום) והגבר כל תפקידו לרומם את עצמו. הביטוי העכשוי לעניין הוא ה"כוסית" מול ה"כלי כלי" שהוא כמובן שווה ערך ל"גבר גבר".

      אהבתי

      • איה הגיב:

        אסתי, וכשאומרים לבחור שהוא כוסון – מה אז זה אומר?  שהוא נשי? לא ממש לא. או למשל, כשרוצים לפאר ולרומם מישהו שחזק בתחומו יש כאלה, רבים צריך לציין, שאומרים שהוא "עורך בן-זונה" או "מפקד בן זונה". ומה זה אומר? מה זה אומר כשזונה מוזכרת דווקא בהקשר חיובי. הרי זה הקשר חיובי

        או למשל, כשמשהו לא הולך טוב, למישהו, יש כאלה שפולטים במצב כזה בעצבים "איזה זין…" למשל "איזה זין שכחתי את המפתחות בתוך האוטו". מה אז זה אומר. כשזין מופיע בהקשר שלילי. מה זה אומר על הגבר. זה אומר משהו על הגבר? יש כאלה שאומרים "איזה פאק". פאק זו דפיקה. דפיקה זה זיון. מה אז זה אומר. שזיון הוא דבר רע?? 

        הדיון בעניינים אלה מורכב הרבה יותר ולא ניתן לנתח אותו בצורה כזו בינארית של שחור לבן יש אין טוב ורע. יש המון דקויות פנימיות וכאילו סתירות פנימיות שנובעות מן השינויים שהשפה עוברת ועברה

        בכל מה שקשור דווקא לסלנג קיימות כפי שראם ציין המון מילים (שנקראות וולגריות בחוגים מסוימים, וגם לא וולגריות) שמציגות את איבר המין הגברי בקונטקסט שלילי כמו גם את זה הנשי, או את איבר המין הנשי בקונטקסט חיובי, כמו את זה הגברי, או את האישה או את הגבר בכל  מיני צורות של הצגה, כלומר שבעניין הזה דווקא קיים שוויון די מוחלט הייתי אומרת. מאוד היה משמח אם היה קיים שוויון כזה בשאר התחומים, היותר חשובים וקריטיים בחיינו בין גברים ובין נשים

        נראה לי שהיום הסימונים והסימנים הסקסיסטיים בשפה נמצאים במקומות אחרים דווקא

        אהבתי

        • אסתי הגיב:

          מעניין.
          לא חשבתי על זה ככה. קשה לי להגיד שהשתכנעתי אבל החלט אני הולכת להרהר בעניין הזה בשקט בפינה.
          אולי אכתוב פוסט אם אגיע למסקנות חדשות.

          אהבתי

          • איה הגיב:

            אסתי, ושימי לב למשל, על השינויים שחלו במשך השנים. היום, גם לא כדי לפגוע לא אומרים עוד "הוא דפק אותה" כשהכוונה היא זיון. היום כשמישהו דופק מישהו, או מישהי, הכוונה היא שהוא נקם הרס או חירב משהו, לו או לה. דפיקה היום היא מעשה שלילי באופן כמעט מוחלט.

            בזיונים חל שינוי מעניין: הוא עושה אותה היא עושה אותו. בחורה אומרת "שיו איך בא לי לעשות אותו" בדיוק כשם שלו בא לעשות אותה. ה-לעשות הזה גם הוא לקוח מהאנגלית כמובן. אבל הדפיקה נשארה מאחור. לזיין כבר לא נפוץ ושכיח, הפועל. להבנתי,להגיד היום לזיין זה עניין תלוי מגדר והקשר, כלומר זה פועל נפיץ. לזיין באמת עלול להשמע וולגרי גם מעבר למקובל בשפת רחוב. למשל. "זיינתי אותה" יאמר מישהו שרוצה להוכיח או להדגיש משהו מסוים שלילי בהקשר לבחורה שהוא מדבר עליה. וזה לא ייחשב כדיבור ברמה גבוהה, בלשון המעטה. מצד שני לסבית יכולה להגיד בלי בעיה "זיינתי אותה" או "בא לי לזיין אותה", ואף שיש בזה מן הוולגרי (בחוגים מסוימים) היא לא תיחשב כפוגעת בכבודה של זו שהיא מדברת עליה. יגידו, זאתי מתרברבת (שהיא בוצ'ה, או בוצ'ית( אבל דיבורה לא ייחשב וייראה כנסיון להוריד מערכה של זו שהיא מדברת אודותיה. גם בחורה ש"רוצה לזיין אותו" תעבור בלי רעשים. אם מישהי אומרת "שיו איך בא לי לזיין אותו" הקירות לא ייפלו. רק כשהוא רוצה לזיין אותה מתפוצץ מטען. כלומר המגדר וההקשר החברתי, קובעים את הקונוטציה, את המשתמע הפנימי, התרבותי-חברתי. אבל בחור, גבר, לא יכול עוד לומר שהוא זיין מישהי בלי להיחשב כפוגעני או כמנסה להוריד מערכה.  

            אני לא אומרת שהשוויון המגדרי הסלנגי, או ליתר דיוק בשפת רחוב, מציין או מסמן שוויון סקסיסטי אצל הדור הצעיר, או בכלל. אני אומרת שהוא  לעצמו יצר איזו פלטפורמה שבה עומדים על אותה מדרגה, מישור, באותו גובה הבחורים והבחורות. זה בלי להתייחס מה שפת הרחוב הזו מסמנת או מה משמעותה החברתית- תרבותית לעומק

            הסקסיסזם בשפה מסתתר בעומקים ובאיזורים אחרים

            אהבתי

          • אסתי הגיב:

            מרתק מה שאת כותבת כאן איה, אבל אחרי שלקחתי לי לילה למחשבה הגעתי למסקנה שאני חולקת עלייך.
            נכון, היום כבר לא משתמשים במושג לדפוק ומעבירים אותו ל"לזיין". אבל השימוש במילה הוא שימוש כוחני ושלילי.
            גם כשאשה אומרת שהיא רוצה לזיין בחור, זה לא בא מהכיוון הנשי הקלאסי. זה חיקוי (מפלצתי לדעתי )של ההתייחסות הגברית לאשה כאל חפץ . אותו כנ"ל לגבי הבחור שהיא רוצה "לזיין". כלומר להשתמש בו וללכת הלאה.

            עוד אחד מהדיונים ששווים הרחבה וקוראים לפוסט שלם בעניינו.
            רוצה להרים את הכפפה?

            אהבתי

  10. שוויק הגיב:

    יפה כתבת, ראם.

    אהבתי

    • איה הגיב:

      אסתי לא נכנסתי לעניין ההחפצה כתבתי שאני לא בטוחה שהשוויון הדיבורי מסמן באמת שוויון אמיתי ברבדים עמוקים יותר.
      לגבי ה"לזיין" ציינתי שהביטוי לא נפוץ מאוד. המעבר הוא ל"לעשות" האמריקאי: עשיתי אותו עשיתי אותה …וכו'

      אני אנסה לטוות משהו ונראה מה ייצא

      אהבתי

  11. גיורא לשם הגיב:

    עלי לציין שהשימוש המוגזם בסלנג אינו מכבד את המשתמש בו.
    הגיע השעה שחברה כל-כך מתברגנת כשלנו תאמץ לעצמה גם סגנון לשון שהולם את זעיר-בורגנותה.
    חברה שאצה "לעשות כסף" ומשתמשת בשפת פרחחים נראית לי חברה חולה למדי.

    אהבתי

  12. לראם:
    נו באמת, איך הן מעזות לקשקש להן בכנסים האקדמיים שלהן –  כל אותן דוקטוריות מגונדרות מהחוג למגדר בבן גוריון? איך הן מעזות לחקור נושאים
    "שוליים" כמו אנורקסיה ודימויי גוף, הדרה ואפלית נשים במקומות העבודה/ אי-ייצוג פוליטי? לעומתן כל זב חוטם יודע שהמחקרים שנכתבים בחוגים ה"גבריים", כמו כלכלה או מנהל עסקים, הם "חיוניים".
    או כדבריך אינם "מילים גבוהות שנאספות לתלים של זחיחות".
    לללא ספק, שטחת טיעון  עוקר הרים.

    אהבתי

  13. ראם ש. הגיב:

    האמת, שאם תשאלי אותי אז מנהל עסקים זו רעה חולה אפילו יותר מאותן מחלקות שהסיבה היחידה לקיומן היא דאגה למגזר כזה או אחר, משהו שהוא חשוב ללא ספק, אבל לא מאוד אקדמאי לפי עניות דעתי. אבל אני מגיע מתחום המדעים המדויקים, אז אי אפשר לטעון שאני אובייקטיבי לחלוטין.

    כשאת כותבת "נושאים גבריים" את נופלת בדיוק לבור הרפש שמכעיס אותי כל כך. כל הפמניסטיות הגדולות שמגיעות לכנסים האלה ומרוממות את ההיא שכתבה מסה על איך שגברים שמעדיפים בחורה חטובה בעצם מנסים לכבוש אותה, ולא מקדישים אפילו שניה לבחורה שקידמה את האנושות באמת ועשתה משהו משמעותי במתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה, כימיה וכדומה. תעודדו ילדות עם ראש אנליטי שלא יפחדו, תספרו להן על מרי קירי ונשים מבריקות אחרות שלא טחנו מים אלא עשו משהו, תנו להן לבחור לעשות מה שבא להן ואל תדחפו אותן אוטומטית לנושאים "הנשיים" כהגדרתך (קונטרה לנושאים הגבריים כלשונך). תעודדו נשים לקחת יוזמה ולהיכנס לתפקידים שאולי לא הכי ימצאו חן בעיניהן, אבל כן חשובים למשק, לצורך העניין תעשיית ההיי-טק, כי ככה עושים מהפכה וככה משיגים שיוויון, עושים לפעמים גם את הדברים הלא כיפיים כביכול. בתקופת לימודי הסתכלתי סביבי ומתוך כיתה של מאה היו עשר בחורות. את רוצה שיוויון בהכנסה הממוצעת? תכניסי לכיתות ההנדסה ומדעי הטבע עוד בחורות ופחות לכיתות המגדר. כי כן, מהפכות עושים לפעמים עם יותר עבודה קשה ופחות דיבורים. אבל עבודה קשה לא תביא אותך ללונדון וקירשנבאום לדבר על זנות ועבודה קשה תשאיר אותך במשרד 11 שעות ביום לעיתים, אבל ככה משיגים תוצאות, קובעים עובדות בשטח.

    אהבתי

    • איה הגיב:

      הנה דוגמה מאוד מוכרת ונפוצה של שפה סקסיסטית שוביניסטית, במסווה של כוונות טובות. ובלשון רהוטה איכפתית כלומר ניכרת מעורבות רגשית כלשהי אך עם זאת הנימה תקיפה ומלאה בהכרת ערך עצמו וצדקתו של הדובר

      ביטויי הפטרוניזם הסקסיסטי:
      "כל הפמניסטיות הגדולות שמגיעות לכנסים האלה…  על איך שגברים שמעדיפים בחורה חטובה … ולא מקדישים אפילו שניה לבחורה שקידמה במתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה".
      "תעודדו"
      "תספרו"
      "תנו להן לבחור"
      "ואל תדחפו"
      "תעודדו נשים לקחת יוזמה"
      "כי ככה עושים מהפכה"
      "וככה משיגים שיוויון"
      "ופחות דיבורים"
      "עבודה קשה לא תביא אותך ללונדון וקירשנבאום לדבר על זנות"
      "ככה משיגים תוצאות, קובעים עובדות בשטח"

      כלומר: הוא יודע יותר טוב מהאישה מה טוב בשבילה כאישה. הוא ידוע יותר ממנה איך עושים מהפכה, עבור לנשים עבור הנשים. היא לא עובדת קשה, היא לא עובדת בכלל, היא עוסקת בדיבורים, וככה לא משיגים תוצאות. הוא חושב שמה שהיא רוצה זה להגיע ללונדון וקירש, אבל לא זו הדרך, אלא עבודה קשה! הוא אבא קשוח ונוקשה והיא אישה ילדה קצת קשקשנית ומפונקת. המשוואה המוכרת הישנה. ראם כאילו יצא מתוך הספר

      כלומר. להערכתי הזהירה, להגיד כוסית זה כלום אין לזה באמת משמעות היום הביטוי הופנם ומתייחס גם לגברים – כוסון – אמנם השימוש הוא באיבר מינה של האישה, אבל למעשה הוא מצביע ומציין יופי, ובעיקר כוח משיכה. להערכתי, הזהירה, אין לביטוי זה השלכות מזיקות ולא שם נמצאת הבעיה, היום, אלא אצל גברים כמו ראם, שהם משכילים רהוטים, כלומר מעמד ביניים בורגנות שהיא לרוב די שבעה, ולרוב די מלאה מעצמה, הם אלה שקובעים את רוח הזמן, את כיוון הטעם, האופנה וכד, ואת הסקסיסזם השוביניסטי שלהם אפשר לזהות בשפתם גם כשהם נעימי הליכות וכאילו נאורים ומתקדמים 

      אהבתי

  14. פינגבאק: תמונות מהפגנה נגד ערב הוקרה ליצחק לאור « מסעותיו של מרק בשבילי החיים

  15. ראם ש. הגיב:

    "גם כשאשה אומרת שהיא רוצה לזיין בחור, זה לא בא מהכיוון הנשי הקלאסי"

    מעניין אותי מאוד מה זה בדיוק הכיוון הנשי הקלאסי עליו את כותבת אסתי. האם זה שייך לאותה הקבוצות כמו אותם מקצועות "נשיים", שעומדים ביחס למקצועות "הגבריים" עליהם רונית כתבה קודם לכן? יכול להיות שאתן משייכות מאפיינים שליליים למין הגברי על סמך סטראוטיפים בלבד ואת המאפיינים הטובים משליכים לנשים, רק בגלל מה, שסטטיסטית והיסטורית זה נכון? אוי, אסתי ורונית, הרי אם זו האמת, אז אתן חוטאות ויש להוקיע אתכן לפי דבריה של דודה ב', שבבירור נגד התנהגות בזויה שכזו. 

    אהבתי

    • אסתי סגל הגיב:

      אתה יודע ראם, לפעמים אין את היכולת להכנס לעור של השני כמה שלא תשתדל.
      ואז אם אני אומרת שהמילה כוסית פוגעת בי – יכול להיות שאובייקטיבית זה לא פוגע, אבל סובייקטיבית זה מאוד פוגע, והייתי מציעה שתנסה להאמין לי.
      בדיוק כמו שמואיז מדבר כאן על אפליית המזרחיים. אני, בעיני האשכנזיות לא רואה את זה. אולי באובייקטיביות המצב לא כזה, אבל אני מאמינה לו שככה הוא מרגיש ולא אתווכח איתו.

      אהבתי

  16. ג'סי הגיב:

    לאיה, אסתי ולכל המעוניין
    כשאומרים 'נדפקתי' במשמעות לא-סקסואלית  – זה בקריצה חזרה למשמעות הסקסואלית לפיה עדיף להיות ההוא שדופק מאשר זה שנדפק (בדר"כ:נדפקת), לפחות לפי המנטאליות של לשון הרחוב.
    אולי קצת מופרך לבחון את האישיו של הסלנג בעיניים מגדריות – אבל אנחנו חיים במדינה שבה 'סעמק' זו הקללה האולטימטיבית, 'אחות' זו מילה גסה, ולא במקרה האוכל הוא 'בן-זונה'. ותסלחו לי על הצורפתית שלי, אבל פעם כשגברים יהודיים רצו לצחוק מעצמם הם היו אומרים יצאתי שמוק/פוץ/נקניק – ושוב סליחה על הצורפתית, אבל כל הביטויים האלה פאסה אם הכי נכון עכשווית לגבר לומר באותו ההקשר: 'יצאתי כוסית'…
    אולי רק ההתרשמות שלי, אבל אפשר  עדיין לראות בעין בלתי מזויינת איך זה שכשמנמיכים אנשים באמצעות סלנג – זה עדיין יותר נשים מגברים.
    ושורתי התחתונה: להסתיר את הנבזויות הקטנות שלך בחיים (כמו מיזוגניה, החפצת נשים) מאחורי העלק-סחבקיות של הסלנג – זה לא יותר מסתם כיסוי תחת. אופס.
     
     
     

    אהבתי

    • איה הגיב:

      ג'סי, אני לא טוענת שההחפצה נעלמה אלא ששפת הרחוב בראה לעצמה כמה שינויים שיוצרים שוויון כלשהו, לפחות למראית עין,  בין בחורים ובחורות. כתבתי שאני לא בטוחה בכלל שאלה מסמנים שינוי לעומק

      אגב. בעניין ה"נדפקתי" הביטוי לא נובע רק מההקשר המיני. המסמר נדפק והפטיש דופק. הרי משם הכל התחיל, בדימוי של הביטוי הזה. הביטוי 'דפיקה' בעברית שואל ממנו ולא רק מהאנגלית. וכמו שכולם יודעים בין הפטיש למסמר עדיף להיות הפטיש. מה שנכון הוא שפטיש תמיד נחשב כבעל משמעויות פאליות. 

      אבל האמת היא שהביטוי "נדפקתי" לא כל כך נפוץ כבר. נהוג יותר נפוץ הרבה יותר להגיד "אכלתי אותה", אגב, יש כאלה שאומרים "זיינו אותי", "נעץ אותי" וכו' ועוד מאלה. "נדפקתי" כבר מיושן לדעתי. "דפקו אותי" עדיין מקובל, "עבד עלי" עדיין מקובל 

      אגב 2. לגבי הבן-זונה כתבתי שהביטוי מעמיד כביכול את הזונה ובנה במקום חיובי. כשאתה אומר אכלתי חומוס בן-זונה אתה מתכוון שאכלת אחלה חומוס הכי טוב בעולם. אני אומרת כביכול מפני שלא ניתן להתייחס לעניין השפה בצורה בינארית זה קצת יותר מורכב לדעתי

      בעניין קללות יש מכל הסוגים והמינים אבל אין ספק שה"סעמק" מאוד נפוץ עדיין ואחד המובילים. אבל גם ה"פאק" וה"שיט" האמריקאיים

      אהבתי

  17. עידו הגיב:

    דווקא עם הציטוט של אלון עידן (כוסית וכו') פספסת. הוצאת אותו מהקשרו. אלון עידן יצא בביקורת הטלוויזיה הזאת (וברבות אחרות) נגד האלימות המינית שהטלוויזיה, על-ידי נשים כמו עדי הימלבלוי (סליחה אם אני טועה בשם), מפעילה נגד נשים. למען כך הוא "הוריד" את הטקסט למשלב של ה"טמבל" הישראלי שהתוכניות האלו מכוונות אליו. בקיצור, זה היה באירוניה.
    יכול להיות שהוא לא היה בסדר בנתינת הבמה ליצחק לאור, אבל לא צריך להכפישו על דברים שלא מן העניין, דווקא במאמר בו הוא בפירוש יוצא נגד השוביניזם הטלוויזיוני.
    הוא פשוט עושה את זה בהומור, בגסות, כדי לזעזע.

    אהבתי

  18. עידו הגיב:

    לינק לדברים שהוצאו מהקשרם, עליהם דיברתי לעיל.
     
    ולא, אני לא אלון עידן. אני פשוט עוקב אחרי הביקורות שלו ויש לו קו מאוד הומני ולדעתי אפילו פמיניסטי.
     
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,797,209,49177,.aspx
     

    אהבתי

    • אסתי הגיב:

      נכון.
      טקסט מעולה ואנטי שובניסטי בענק.
      מצטערת שגם אני נפלתי למלכודת של הוצאת הציטוט מהקשרו ותודה שהבאת את הדברים כי בהחלט עשינו לו עוול גדול לאלון עידן.

      כל כך הרבה פעמים אני מתעצבנת על כך שאנשים לא קוראים סאבטקסט ולוקחים את הדברים כפשוטם ולא מסוגלים לזהות אירוניה או סרקזם או ביקורת, שהנה אני נפלתי באותה מלכודת בדיוק.

      ואם אלון עידן נמצא בין הצופים – אנא קבל את התנצלותי הגדולה.

      אהבתי

    • שבתי לטקסט, שקראתי כבר בעבר בעיון, וקראתי אותו שוב בעיון. העירוניה מתייחסת לרמה ולאיכות, לגיא פינס, לחשיפה של עדי הימלבלוי והקשריה להיעדר תוכן ממשי, ביקורת יהירה של אנין-תרבות-לכאורה על התרבות העממית הנחותה. לא היה שם שום דבר "נגד האלימות המינית בטלויזיה". אולי קראנו טקסט שונה ואולי אתה לא רואה משם את מה שרואים מכאן, אבל זה מה יש. הציטוט הוא ציטוט בגוף ראשון – מחאה אינה מנכסת לעצמה את הביטויים שהיא מוחה נגדם.

      אני מציעה לכן שתקרא את הביקורת מנקודת מבט שאינה גברית ואינה מתעלפת ממצלמה שמתמקדת בשד הימני של הכוכבת.

      אהבתי

      • עידו הגיב:

        מה רע בביקורת של אנין תרבות על התרבות העממית הנחותה אם היא באמת נחותה?
        כן היתה ביקורת נגד האלימות המינית בטלוויזיה, בדיוק על-ידי הדגשה שוב ושוב של מה היה על המרקע. כשאנחנו רואים את זה על המסך אנחנו כבר אדישים, זה עובר לנו מעל הראש, אבל אם רושמים את מה שרואים, באופן מדוקדק, במקרה הזה חלקי גוף שהצלם התלבש עליהם, זה יותר מזעזע.
        מי אמר שמחאה לא מנכסת לעצמה את הביטויים שהיא מוחה נגדם אם זה באירוניה? זאת הדרך הכי טובה לפרק אותם! הייתי בהפגנה בשייח ג'ראח ונשאתי את השלט "גם אני נגד המצור, תירו בי", זה אומר שאני מאמין ביריות? אם אני במבע משולב (סליחה על השימוש בביטוי הנלוז) עם ישראלי מצוי שיושב ומרייר עם הלשון בחוץ מול הטלוויזיה/ynet/החיים, מותר לי להשתמש בביטויים האלו, כדי ליצור אפקט חזק.
        קצת הומור!

        אהבתי

        • עידו, אין רע בביקורת של אנין תרבות וכו', רק שהיא לא הכילה את כל מה שאתה מציין שהיא הכילה, ואם היתה לכותב כוונה, הרי שתבניות הדיבור והשפה בהן הוא השתמש משקפות תודעה אחרת.
          שוב, כשאתה מוחה – אתה בדר"כ לא מנכס בגוף ראשון אמירות גזעניות-מגדריות לעצמך. ויתכן שסתם מדובר בחסרים בכושר הביטוי, שהביאו כוונה לביטוייה ההפוכים, אולם מאחר ומדובר בעורך עיתון – אתן לו את הקרדיט שלא כך הוא ושאכן הוא התכוון לדבריו כפי שעלו מהטקסט, מבנה הטקסט, ההטיות וה"מוזיקה". .

          אהבתי

          • עידו הגיב:

            כלומר, את חושבת שעורך "העיר" לא התחפש לאף אחד באותה ביקורת? שזה הוא הוא עצמו, שהוא ראה תוכנית טלוויזיה, חש עצמו נישא מעליה, והחליט להתמקד בהיבט המיני שלה תוך כדי כך שהוא חוגג את היותו שוביניסט דוחה, מכריז בחוצות העיר את הטיפולוגיה הפרטית שלו של "כוסיות" ו"יפהפיות", סתם כי בא לו לשתף את קוראי "העיר" בסטיות הפרטיות שלו? שזה לא נאמר כביקורת כנגד המען של מה שהתחולל על המסך? למה אסור להתחפש כשמבקרים? זה הופך את הביקורת ליותר ספרותית, ליותר מורכבת. מכירה את השיר של רנדי ניומן "my life is good" (שלומי שבן כתב גירסה ישראלית לא מזמן)? הוא מתחפש שם לאיש נוראי, בגוף ראשון, ומגולל את השקפת עולמו. האם מישל וולבק באמת חושב שצריך להיות שמח כשהבן שלך מת, כמו שהוא כותב ב"פלטפורמה"? למה גוף ראשון זה טאבו? את לא יכולה לראות מעבר לכך? כשזה גוף ראשון זה אבסולוטי, בלתי ניתן להתרה?

            אהבתי

          • אסתי סגל הגיב:

            אני חושבת עידו, שאחת הבעיות של ימינו (בהצלחה של מדינת ישראל במלחמתה נגד התרבות והחינוך) היא שאנשים כבר לא מסוגלים לקרוא סבטקסט.
            הם רציניים עד אימה. הם לא מבינים לא הומור וא סרקזם ולכן סאטירה לא מצליחה להתקיים כאן.
            התוצאה היא העובדה שגם אני (שעושה הרבה פעמים תרגילים כתיבתיים כאלו) נפלתי בפח הזה כשקראתי לראשונה (אם כי להגנתי יש לומר שקראתי רק את הציטטה עצמה), והנה גם חנה ובטח עוד רבים אחרים.
            עצוב מאוד.

            אהבתי

          • אסתי, גם לסאב טקסט יש סאב טקסט. תקראי גם אותו.

            אהבתי

  19. עידו, אתמול הרצתי בכנס אשנב על השפעות הפורנוגרפיה על הבניית מיניות אצל צעירים ומבוגרים. הראיתי תמונות של ילדות בנות 12 מפייסבוק ולצידן תמונה תואמת כמעט 1:1 מאתרי פורנו. הצביע בחור נחמד ושנראה נאור ועדכני ושאל מה אני רוצה – הרי הילדות האלה מתלבשות ככה כדי למשוך תשומת לב גברית וזה נראה לו בסדר גמור, כי באמת הוא חושב שהן נראות מצויין ועושות לו את זה. הוא לא קלט את ההבנייה שגם הוא קורבן לה. זה נראה לו "טבעי". סממני הנשיות הבולטים הללו מחקו מתודעתו שמדובר בגבר בוגר שמביט בילדות בנות 12. אפס ביקורת עצמית – זו תצאתה של הבנייה. הקיצוניים לוקחים את זה רחוק, המתונים סתם מביעים דיעה בעיתון. אבל הבנייה זו הבנייה. כך שאני מציעה לא לנסות לקחת את מה שנראה לך ברור כשמש, כבסיס לניתוח מניעיהם של אחרים. ככלל, בנושאים מגדריים בפרט (הדיסוננס הזה עולה חזק בימים אלו בעניין אחר לחלוטין, למשל – של החרדים).

    אהבתי

    • עידו הגיב:

      אני מסכים לגמרי עם מה שכתבת לגבי ההרצאה שנשאת, אבל במקרה הזה לפחות, את וכותב הביקורת באותו צד של המתרס.

      את ראית תמונות בפייסבוק והזעזעת, זה הזכיר לך פורנו (גם לי זה מזכיר, אגב, די מזעזע מה שקורה שם, שלא לדבר על התכנים הטקסטואלים, הסתכלתי פעם בפרופיל של אחיינית שלי, שלא נדע), וארגנת הרצאה בה הצגת אלו לצד אלו, כדי לזעזע, תמונות פורנו ואת התמונות מהאתר. האם את תומכת בפורנו? האם אימצת את הרטוריקה הפורנוגרפית? לא, רצית לזעזע. הצימוד מזעזע.

      מבקר טלוויזיה ראה תוכנית טלוויזיה בה מוצג ללא הרף חזה של מישהי, וגם הוא הזדעזע. גם הוא רצה לזעזע. גם הוא השתמש בהעמדה זה לצד זה של שני דברים, כדי ליצור אפקט. היות והטור שלו טקסטואלי, הוא הצמיד לתיאור התוכנית דמות שהוא בנה, מר ישראלי, קהל היעד שלה, מין טיפוס חרמן הלום חום וישראליות מהבילה, טיפוס דוחה, מגעיל, שוביניסטי. אוקיי, יכול להיות שזאת לא דמות מומצאת. יכול להיות שזה גם קצת הוא, יכול להיות שזה הוא מונמך עד מאוד, שהוא תיאר איך התוכנית גורמת לו לגרד את התחתית של התהומות של עצמו, איך התוכנית מנמיכה אותו ומחברת אותו ליסודות החייתיים שבו. אבל מה שבטוח הוא שזה נכתב בהקשר ביקורתי על הטלוויזיה ומה שהיא גרמה לו, לפחות באותם רגעים, להיות. וזאת המטרה, לא?

      אי אפשר להשוות את זה עם מישהו שלא מבין שזה לא בסדר, כמו זה מההרצאה שלך. כותב הביקורת בהחלט מבין שהרגשות האלו, גם אם הוא הרגיש אותם (ואני לא לגמרי מסכים על זה), הם לא בסדר. אפשר לומר שבמקרה הכי גרוע הוא ביקר את עצמו.

      אהבתי

      • עידו, הערת שוליים, רק כדי שניתן יהיה להשוות תפוחים לתפוחים – לא היתה לי שום כוונה לזעזע ואין לי עמדה מוסרנית לגבי פורנו. גם לא חשבתי ש- 200-300 איש ואישה שהקשיבו לי, יזדעזעו מפורנו. ההרצאה נגעה בהשפעות על תפיסת האני שלנו ומקומה של הפורנוגרפיה כמשפיעה מרכזית על תפיסת נשיות וגבריות, והראיתי ייצוגים שממחישים את זה. אני מתכוונת להעלות את המצגת לרשת ולכתוב על כך בקרוב, כך שתוכל לראות במה הדברים אמורים.  

        אהבתי

  20. עידו הגיב:

    "מקומה של הפורנוגרפיה כמשפיעה מרכזית על תפיסת נשיות וגבריות, והראיתי ייצוגים שממחישים את זה." – זה אחד לאחד מה שיש בכתבה ההיא. ממש, יכול להיות הכותרת שלה. לא משנה. אני כותב על זה כבר יותר מדי. אחרי הכל, זה לא שייקספיר, כולה ביקורת טלוויזיה.

    אהבתי

  21. עידו הגיב:

    "מקומה של הפורנוגרפיה כמשפיעה מרכזית על תפיסת נשיות וגבריות, והראיתי ייצוגים שממחישים את זה." – זה אחד לאחד מה שיש בכתבה ההיא. ממש, יכול להיות הכותרת שלה. לא משנה. אני כותב על זה כבר יותר מדי. אחרי הכל, זה לא שייקספיר, כולה ביקורת טלוויזיה.

    אהבתי

  22. עידו הגיב:

    עוד כתבה מזעזעת של  אלון (“כוסית היא מישהי שהייתי רוצה לשכב איתה”) עידן

    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,790,209,51036,.aspx

    אהבתי

  23. פינגבאק: מניפסט העורך | חנה בית הלחמי

  24. פינגבאק: צר עולמה | חנה בית הלחמי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s