אבן ושיבולת: הודעה לגולשות ולגולשים

 

לבלוגרים והבלוגריות של במחשבה שנייה ולכל קהילת האתר!

לפני כשמונה חודשים, ב- 8.3.10 (יום האשה הבינלאומי – מועד שאיננו מקרי), השקנו אסתי ואני את אתר במחשבה שנייה, לאחר כחודשיים בהם הושקעו בבנייתו שעות ארוכות מדי יום. מאז, הצטרפו אלינו עשרות כותבים וכותבות והאתר הפך להיות מה שחלמנו שיהיה: נמל בית לאינספור דיעות ויצירות, ממנו הן נחשפות לקהל מצטבר בן מאות אלפי גולשים/ות. ה"בייבי" רקם עור וגידים והפך להיות אישיות וירטואלית עשירה ומקסימה.

כל אחת מאתנו השקיעה באתר את מיטב זמנה ונשמתה מאז. הטיפול באתר דמה מאוד לטיפול בתינוק/ת: טיפוח, הזנה, תגובה וזמינות מלאה. את שנת העבודה האחרונה שלי, במקצוע התובעני בו אני עוסקת לפרנסתי ולהנאתי, סיימתי במידת תשישות גבוהה שהביאה כמעט את אסתי לשבור באימפולסיביות חסכונות ולשלוח אותי לחופשה על חשבונה 🙂

אבל לא ניתן להעלם מן השטח כשהתינוק/ת זקוק/ה לטיפול, ומשם החלה ההתלבטות הארוכה אל מול טבלת המחיר והתמורה האישית שלי ושל חיי.

אני אם, מפרנסת, אשת מקצוע 24/7, עורכת אתר מקצועי (שהוזנח, על שדרוגו המתמהמה כבר שנה – למרות שהוא אחד המוקדים החשובים בתקשורת המקצועית-כלכלית שלי), פעילה חברתית-אינטרנטית בתחומים בהם אני רואה שליחות וחובה אישית, ומנהלת/עורכת אתר.

מתוך כל אלו, החלטתי לבסוף בצער ובדמעות (אמיתיות) לוותר על העריכה והניהול של האתר, ולהשאירם בידיה האמונות של אסתי.

ההחלטה לא היתה קלה, לאף אחת משתינו, אולם היא היתה נחוצה מאוד על מנת לשמור מפגיעה את שאר התחומים החשובים – חלקם קיומיים – של חיי. את המחיר על תוספת שעות העבודה היומיות לא רק אני שילמתי – יש גם אחרים שנפגעו מהסתת תשומת הלב מהם, וגם תגובתם היוותה פרמטר במכלול המחשבות.

אני לא עוזבת את אתר במחשבה שנייה כבלוגרית, אלא משאירה את העריכה והניהול בידיה של אסתי. אני כאן כחברה הן מאחורי הקלעים והן בקדמת הבמה, רק במינון שונה והרבה פחות ניהולי או דומיננטי. אנו רוקמות כעת שיתופי פעולה אחרים בינינו, המשתלבים בחיי המקצועיים ובחיי האתר, וכמובן שנפרסם אותם במועדם.

אני רוצה להודות באהבה רבה ומקרב לב לכל הבלוגרים והבלוגריות של אתר במחשבה שנייה, שהעשירו וימשיכו להעשיר את חיי. חשוב לי שתדעו שהבלוג שלכם/ן, כמו גם הבלוג שלי (וימשיך לשגשג כאן) נמצא באתר הכי יפה, חשוב ועשיר בתכנים בבלוגוספירה!

אז נמשיך להיפגש כולנו – כבלוגרים ובלוגריות מן השורה – שעושים בעצם את הדבר הכי חשוב שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לעשות ברשת: להפוך את המציאות למילים שמשנות אותה.

אנא הגבירו ווליום וצפו בסרטוני ההודעה שלנו: זה שכולו ראיון הדדי, וזה שבו אני מעבירה את האבן לידיה של אסתי. המתנה עוברת מיד ליד 🙂

תודה לכולכם/ן,

חנה

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אינטרנט, מבט אישי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על אבן ושיבולת: הודעה לגולשות ולגולשים

  1. אלברטו קונטדור הגיב:

    קראתי, התרשמתי מאד לשמוע שזה האתר הכי יפה, חשוב ועשיר בתכנים בבלוגוספירה!
    רק תזכירי לי, זאת לא את שאמרת שאת לא מקימה אתר מתחרה לרשימות?
     

    אהבתי

  2. תמר המר הגיב:

    חנה – את ניראת נפלא עם השיבולת, מקווה שהנצחתן גם במצלמה רגילה. בברכת כניסת משב רוח רענן עם מרווחי זמן פתוח ואלסטי אל תוך העשרים וארבע. וגם תודה!

    אהבתי

  3. מזל טוב לאבן הנמסרת ומזל טוב לאבן הנשארת. ותודה על הזדמנות. ובאמת בהצלחה לך ולאסתי ולכולנו.

    אהבתי

  4. תודה לתמר ועדי – שאני אוהבת.

    אהבתי

  5. חנוך גיסר הגיב:

    יפה לכן השיבולת ויפה לכן האבן – סמלים ראויים בהחלט.
    בהצלחה בהמשך!

    אהבתי

  6. אסתי וחנה יקרות,
    הרבה הצלחה והנאה בדרך המשתנה.
    קוראת אתכן ואת הכותבים הנהדרים שבאכסניה שבניתן בעניין רב!

    אהבתי

  7. נועם לסטר הגיב:

    שמונה חודשים אני מנסה להבין מה זה הפוסט-מגזין הזה שאני משתתף בו. עדיין לא הבנתי (אולי שיבולת ואבן יעזרו לי. חכו, אני רץ החוצה לחפש).
    .
    טוב, לא מצאתי שיבולת, כבר קצרו מזמן את השדות. אגב, פתאום הבנתי שהאבן טוחנת את גרעיני השיבולת וכך נוצר לחם הבלוגים. זה קטע יפה מאוד, העברת המתנות האלה. סמלי וחזק.
    .
    אמרתי כבר שאין לי מושג מה זה בכלל האתר, סליחה הפוסט-מגזין "במחשבה שנייה". אבל אתם יודעים מה? זה האתר הראשון שאני מבקר בו כשאני מעלה את המחשב (המבחן האולטימטיבי).
    .
    אז בהצלחה לשתיכן, חנה ואסתי, ולכולנו כמובן.

    אהבתי

  8. ג'סי הגיב:

    האבן והשיבולת – לא כל כך ניגודי כמו מעגלי ומשלים זו את זו. וגם כן מאוד מכאן.

     סו פאר סו גוד. המגאזין הזה היה הדבר הנכון לעשות. וגמכן ההשקעה (והאג'נדה) האישית על רקע מעורבות עמוקה במה שקורה, (וברור שעל חשבון זמן ומשאבים לטובת האינטרס הפרטי) – שזה הרבה יותר  ממה שהרבה מאיתנו כאן ברשת רוצים/מסוגלים לעשות. כבוד. וגם לכל האחרים שנוטלים חלק.

    אהבתי

  9. אסתי ממליצה הגיב:

    הרבה כבוד לשתיכן על התפוקה והתוצאה.
    שאפו ענק מצידי.

    בהצלחה חנה
    אסתי .

    אהבתי

  10. תודה לחנוך, אורית, נועם, ג'סי ואסתי הממליצה. קשה יותר לסגת מדברים טובים, אבל מי שמלמדת אחרות לתעדף – צריכה להיות בבחינת נאה דורשת דאה מקיימת 🙂
    תגובותיכם/ן נפלאות בעיני.

    אהבתי

  11. תודה לכן
    שולמית

    אהבתי

  12. גיורא לשם הגיב:

    לחנה,
    איחולי להמשך דרכך.
    אני מכבד מאוד החלטות קשות, וזו בוודאי לא היתה החלטה קלה.

    אהבתי

  13. רונית ליברמנש ורדי הגיב:

    ריבוי כובעים ומשימות מאפיין נשים. משערת שההחלטה אכן היתה קשה.
    גם אחדות הניגודים ביניכן כעורכות פעלה יפה. בקיצור, חבל…
     וכפי שכתב ג. לשם, מכבדת את השיקולםי וההחלטה. :-))

    אהבתי

  14. רונית ליברמנש ורדי הגיב:

    צ.ל. 'שיקולים'. רות-סוף.

    אהבתי

  15. אסי ג'ירו הגיב:

    חנה, אני מקווה שאני שמה שאני כותב לא יתפרש כביקורת שלילית, חלילה:

    כמי שקרא את הבלוג שלך ברשימות ועבר איתו ל"במחשבה שנייה" (כי אני נהנה לקרוא ולהסכים/להתרגז על התכנים והאידיאולוגיה שלך), אני נפעם מהפער בין הטקסטים הקשים והפסקניים לבין הנינוחות שלך כפי שהיא משתקפת בקטעי הווידאו

    נ.ב
    וכמובן, העיקר שתמשיכי לכתוב כאן

    אהבתי

  16. עפרה הגיב:

    יש שינויים – יש חיים. ברכות לשתיכן, ביחד ולחוד

    אהבתי

  17. שׁוּלַמִּית אַפְּפֶל הגיב:

    תודה חנה, רק טוב!

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s