כנס: הבלוג הפוליטי והשיטה

אוניברסיטת תל אביב

המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר

החוג לספרות

התכנית ללימודי מגדר

בית הספר למדעי התרבות ע"ש שירלי ולזלי פורטר

מזמינים

למפגש השנתי בחקר וביקורת התרבות ע"ש ד"ר ענבל פרלסון ז"ל

ביום ב', ה-28 במארס, בשעה 18:00 בבניין גילמן באולם 496

האם הבלוג הפוליטי יכול לנצח את השיטה?

שישה בלוגרים/ות בסיעור מוחות פומבי

האם הנוכחות הגוברת והולכת של בלוגים פוליטיים מסמנת את תחילתו של עידן חדש של כתיבה, ביקורת והנעה לפעילות פוליטית? האם הוא מציג אלטרנטיבה למקורות מידע אחרים, והאם הוא חלק מהתקשורת החדשה ומ"הרשת החברתית"? האם האינטרנט נושא עמו בהכרח בשורות חיוביות לשמאל? ולימין? למהפיכות?

איך זה מרגיש להיות כותב/ת בלוג פוליטי בישראל של היום?

עופרי אילני – "ארץ האמורי", דוקטורנט להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב

חנה בית הלחמי – "האישי הוא הפוליטי"

יועצת שיווק ואסטרטגיה, מנחה ומאמנת, ממייסדות אתר הדעות "במחשבה שנייה"

איציק ספורטא – "העוקץ", הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב

ענת סרגוסטימנכ"לית "אג'נדה: מרכז ישראלי לאסטרטגיה תקשורתית"

בני ציפר –  "לא בבית ציפרנו", עורך ועיתונאי ב"הארץ", סופר

מתי שמואלוף – "המבוקש מספר שתיים"

משורר ועורך, דוקטורנט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים

מנחה: אייל דותן, החוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אינטרנט, חברה ופוליטיקה, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על כנס: הבלוג הפוליטי והשיטה

  1. מרק ק. הגיב:

    מסתבר שאין בלוגים פוליטיים ימניים…..
    ואחר כך באוניברסיטאות מנסים להציג מצג כאילו שלא מפלים חשיבה ימנית.
    בעצם, בהתחשב ברשימת הבלוגרים כנראה שאת תופסת את משבצת הנציג הימני 🙂

    אהבתי

  2. הכנס הוא כנס של קבוצת התייחסות מסויימת, לדיון בנושא. אני לא זוכרת שהוזמנתי אי פעם לפאנל בכנסים דומים בימין. אני מציעה מרק, כמי שמתבלבל בין מליאת הכנסת לקבוצות פוליטיות, שתפנה גם אליהם את טענתך 🙂

    אהבתי

  3. ועוד תשובה שיושבת לי על קצה הלשון: אני נראית כמו לשכת תעסוקה לפעילי ימין? למה בכלל הם צריכים לעניין אותי?

    אהבתי

  4. אסתי סגל הגיב:

    חשוב ביותר וכבוד לנו שתיצגי אותנו
    אני אהיה בקהל לקריאות ביניים, כן?

    אהבתי

  5. מרק ק. הגיב:

    ואני לא כיוונתי אליך. הכנס נמצא תחת אכסניה של אוניברסיטה שממומנת מכספי הציבור ולכן היית מצפה ש
    א. תהיה טיפונת של אשליה של ריחוק מדעי לא אמוציונלי
    ב. יהיה לפחות ניסיון ליצג את החברה שבה האוניברסיטה פועלת. כאשר לפחות 50% מהבלוגרים הם אנטי ציוניים שמהווים בקושי 1% מהאוכלוסיה היהודית קשה להגיד שאפילו מנסים ליצור אשליה של מצב כזה
    וכמובן שהכנס לא מצא אפילו בלוגר פוליטי חרדי או ערבי אחד…. אני מניח שלאף אחד זה לא מפריע אבל אם חס וחלילה לא הייתה מוזמנת אישה…..
    ביננו, בהתחשב בכך שיש יותר בלוגריות מבלוגרים אפילו ה33% יצוג שקיבלתן מרגיש כמו ניסיון באפליה מתקנת שנכפה על יוזמי הכנס מאחר שהוא מתנהל תחת "התוכנית ללימודי מגדר". אולי אני אבוא בשביל לדווח לקוראי מה אחוז הזמן שהוקדש לדיון בנושאים הנוגעים בצורה כלשהי לנשים.

    אהבתי

    • אסתי סגל הגיב:

      לא הבנתי את הטענה שלך מרק.
      מדובר על השאלה האם בלוג פוליטי יכול לנצח את השיטה נכון?
      השיטה במדינה ימנית עם ממשלה ימנית – היא, מה לעשות – ימנית.
      אז למה בלוג ימני צריך לנצח את השיטה. הוא חלק ממנה.

      אהבתי

      • מרק ק. הגיב:

        אסתי, את מניחה שיש שיטה. אני יכול לטעון שהשיטה היא להדיר חרדים, ערבים, מתנחלים, עובדים זרים, בני עירות פיתוח וסתם עניים מהשיח הציבורי המתנהל בתקשורת.
        מי נמצא בכנס? מנכלית ועיתונאית, עורך, שלושה אנשי אקדמיה וחנה. איך אחד מאותם חמישה אנשים שבאים מלב ליבו של הממסד יכולים לדבר ברצינות על פעילות כנגד השיטה? הם השיטה!. אחרי הכנס הם הרי יחזרו לבתים המאוד נוחים שלהם בשכונות הטובות ביותר בתל אביב וירושלים.
        מתוך השישה אחת בכלל לא בלוגרית וארבעה מהאחרים פרסומם לא הגיע בגלל הבלוג שלהם, ואפילו "ארץ האמורי" הוא לא באמת בלוג של עופרי אילני אלא יותר במה לאנשים אחרים לפרסם מאמרים ארוכים וטרחניים שיש מעט בינם לבין תוכן בלוגרי אמיתי.
        וזה לא שחסר בלוגרים פוליטיים ואפילו שמאלניים בישראל – יואב לרמן, יהונתן קלינגר, נדב פרץ, יוסי גורביץ, איתמר שאלתיאל, רחביה ברמן, שוקי גלילי ועוד.
        כמובן שאפשר לטעון שיש פה שיטה אחרת – נותנים לכנס תואר WEB 2.0 בלי להבין את המהות של WEB 2.0 בשביל להראות שאפילו הזקנים המיובשים באוניברסיטה מבינים בסלנג של הצעירים.

        אהבתי

        • איל רדושקוביץ' הגיב:

          ארץ האמורי – אכן בלוג של עפרי אילני וגל כץ. זה שמשולבים בו אורחים כותבים?
          אז? רוב המאמרים הם של עפרי אילני או גל כץ. מאיפה באה ההשתלחות הזאת בעפרי אילני?
          טרחניים? זה כבר של… מעניינת אותי (באמת, אני אשמח גם אם תשלח לי אימייל בנושא מאחר ואני כותב עבודה על הנושא) מה ההגדרה שלך לתוכן בלוגרי אמיתי. אני עוד לא ראיתי הגדרה כזאת ואני עוסק בזה לא מעט.

          אהבתי

          • מרק ק. הגיב:

            אייל, יש כל מיני הגדרות לבלוג. ההגדרה הכי לא מענינת בעיני היא הצורנית – אתר בו מתפרסמים מאמרים בסדר כרונולוגי יורד. ההגדרה היותר נכונה לטעמי היא אתר שבו הכותב משתף את הקוראים במידה מסוימת בחייו.
            מאחר שב"ארץ האמורי" מתפרסמים מאמרים חד פעמיים של כותבים לא נוצר שום צורך וענין בחייהם האישיים, ובכלל האתר מבקש לשמור על מראית עין של ריחוק אקדמי נטול אמוציות אישיות.
            לכן "ארץ האמורי" הוא אתר לפרסום מאמרים ולא בלוג. אם אתה רוצה (ומארגני הכנס רוצים) אתה יכול לקרוא לו בלוג, אבל אני בטוח שאתה יודע מה שקספיר אמר על ורדים.
            וחוץ מזה, מי בכלל השתלח, למה כל פעם שמישהו מציין עובדה (אפילו אם הוא טועה) זה אוטומטית נחשב השתלחות?

            אהבתי

        • מרק, אתה מניח הרבה הנחות יחסית למי שיוצא נגד אלו של אסתי…

          אהבתי

          • מרק ק. הגיב:

            🙂
            ככה זה אנשי המדעים המדויקים. אף פעם לא ממש הבנו את הצורך בקיומו של בנין גילמן (פרט להתבוננות מעמיקה בבנות המשתזפות על הדשא כמובן 😉 ). אנחנו מגדירים דברים בצורה מדויקת ואז עושים כנסים בשביל להוכיח או להפריך אותם, אבל בגילמן הם עושים כנסים שהנושא שלהם נתון בעצמו לפרשנויות מרובות.
            אם הייתי בן אדם ציני הייתי חושב שמטרת הכנס היא בעצם להפגיש את אנשי השמאל בשביל שלא ירגישו לבד 🙂

            אהבתי

        • טענןתיו של מרק ראויות וחשובות.

          אהבתי

      • השיטה במדינה לא בהכרח ימנית ( לשמחתי) או לא רק ימנית. בתחומים רבים החשובים לאנשים רבים שולט השמאל.

        אהבתי

  6. אריק הגיב:

    איכס, בני ציפר.

    אהבתי

  7. גידי הגיב:

    זה לא כנס זו אוננות.

    אהבתי

  8. להפתעתי ולמרבה הזוועה, התחיל איזהשהו באז מיותר מכיוונה של קבוצה איזוטרית במיוחד, של החרמת הכנס כי ציפר נמצא בו. אני מזכירה לכל המתלהבות והמתלהמות, שסתימת פיות של מי שהן בעימות רעיוני איתו – קשה ככל שיהיה (ומתועב ככל שיהיה האיש עצמו בעיניהן), הינה לגיטימציה לסתימת פיהן שלהן. זה הזמן להביא שוב את הקלישאה הנכונה מכולן בהקשר זה – שירו של נימלר.

    אין למעשה שום הבדל בין הקריאה להחרים את ציפר לבין עמדותיו שלו (המובעות במאמריו). כמו שני צדדים לאותו מטבע, אתן וציפר. 

    אני גם לא מקבלת את מוגות הלב והפחדנות הזו, שמביאה נשים באיצטלא של "מותר לנו כי אנחנו נפגעות תקיפה מינית", להימנע מעימות עם טיפוסים פוגעניים ע"י השתקתם. במידה רבה, זוהי ההעתקה והשלכה של האלימות שהופנתה אליהן. כ"כ זו עבודה "מהבטן" בסביבה בה הדבר היחידי שיכול לעבוד היא עבודה מהראש.

    אז מציעה להתעלם מהרעשים הללו.

    אהבתי

  9. הערה מנהלית:
    התגובות של יולי הועברו לספאם לבקשתה.
    גבירותי ורבותי – אני מבקשת לחשוב לפני שלוחצים על send ולא אחרי. סבלנותי בימים אלו לכל יוצרי ויוצרות הדרמות והמלודרמות – קצרה במיוחד. כאן זה לא בלוג תיאטרון.

    אהבתי

  10. פינגבאק: צר עולמה | חנה בית הלחמי

כתיבת תגובה