שר בלי טיק

לפני יומיים קבלו הורים לתלמידי חינוך מיוחד בבתיה"ס היסודיים ברחבי הארץ הודעה לקונית לפיה כיתות החינוך המיוחד לא תפתחנה מאחר ותקציבן בוטל ע"י כבוד השר ומנכ"ל משרדו. פחות משבוע לפני תחילת הלימודים נשארו אלפי תלמידים ברחבי הארץ ללא מענה במערכת החינוך, צעד שיביא בהכרח לפיטורי ו/או צמצום משרתן של מאות מורות. כרגיל, את מחיר האידיאולוגיה הימנית משלמים נשים וילדים, מה שאני מניחה שאינו מטריד במיוחד את כבוד (?) השר, שכן יש לזכור שהגישה לפיה נשים וילדים הם מושא ולא נושא, היא אינהרנטית לתפיסת עולם חברתית-כלכלית-לאומית ימנית.

מרכז השלטון המקומי, שגם הוא קבל את הידיעה רק ביום ד' האחרון (24.8.11) דרך המורות בשטח, שקבלו אותה מהמפקחות שקבלו אותה מהמנכ"ל, פנה לקבל את תגובת השר ועד אז לא ממש עושים משהו בעניין. העיתונות שותקת – למעט ידיעה קטנה בשולי העיתון מעריב.

נראה ששר החינוך אינו ממצמץ כשהוא מעביר תקציבים מ- "MUST HAVE" (חינוך מיוחד, מענה לצרכים מיוחדים ולימודי ליבה) לקטגוריית ה- "NICE TO HAVE"'  (טיולי מורשת לקבר יוסף והגברת לימודי ציונות – שאני אישית אוסרת על ילדי להשתתף בהם אם יתקיימו בבתיה"ס בהם הם לומדים, ושיקפצו לי כבוד השר ומורשתו), כשה- NICE מתייחס בעיקר לקבוצת ההתייחסות האידיאולוגית שלו – הקצה ההזוי, על גבול העברינות הלאומנית-דתית והאנרכיזם המשיחי, של חוגי הימין בשטחים. אלו האנשים שהוא עובד אצלם. למראה מבטו הקר, המנוכר והעויין של שר החינוך בהתבוננו על ילדי ישראל, מתעוררים בי געגועים פרוורטיים לחלוטין לטיקים העצבניים של שרון. לפחות שם אפשר היה לחשוד שהיתה פעם נשמה, לפני שנכבשה ע"י האינטרסים הצרים של (למשל) הסחת דעת הקהל משערוריות שלא פורסמו או של שירות מסור ומתרפס לאדוני ההון והאדמה הזרה.

הנושא הגיע לפתחי באימייל שקבלתי מאם לילדה בכתה קטנה:

"…אני פונה אליך בבקשה לעזור לילדים אשר שובצו בכיתות קטנות והיום כרעם ביום בהיר יצאה הודעה שלקראת שנת הלימודים הקרובה אשר צריכה להיפתח עוד כמה ימים לא יפתחו הכיתות הקטנות . לא ברור מאיפה בדיוק יצאה ההודעה ( מראש העיר או משר החינוך). ואם כן יש החלטה כזו מדוע אנו מקבלים הודעה רק שבוע לפני תחילת הלימודים….".

מייל מאם נוספת הועבר אלי בנושא, כתוב באנגלית במקור:

At 13:15 today Friday, I received a phone call from my daughter’s new teacher, advising me that 1) The teacher's meeting with my daughter planned for Monday this week prior to the start of the new school year is now cancelled, and 2) there will be no general meeting of the children (twelve students entering this specific class, in all) prior to the new school year and that 3) she –the teacher – will not be teaching the class due to the fact that apparently funding for this class has been suddenly cancelled. She had no other advice for me and no instruction as to what is to be on the 1st September.

תרגום עיקרי הדברים: היום, יום שישי 26.8 בשעה 13:15 קבלתי טלפון מהמורה של בתי, המודיע כי 1) פגישתה עם בתי ביום ב' הקרוב, לקראת פתיחת השנה, מבוטלת 2) לא יתקיים המפגש המתוכנן לפני תחילת שנה"ל של תלמידי הכתה (12 תלמידים המיועדים לכתה הקטנה)  3) היא – המורה – לא תלמד את הכתה כי המימון לכיתה בוטל במפתיע. אין לה עיצה אחרת עבורי או מידע באשר למתוכנן ל- 1 בספטמבר.

השר גדעון סער סופר את קץ כהונתו לאחור, מאחר וקופת השרצים שלו עולה על גדותיה (אתלה באילנות גבוהים ממקורותינו, כתלמידה טובה של דוקטרינת ה"יהדות לאומנית במקום השכלה" של השר: "סוף גנב לתליה" ו"שקר אין לו רגליים"). אולם זה אינו מנחם את הקורבנות הרבים שהוא דורס בדרך. הם, את הפצע שלהם, כבר חוו. 

אגב, זו לצערי לא הפעם הראשונה שאני כותבת עליו, ואני לא היחידה.

וגם דיון היום בפייסבוק.