מיליארד טועים

לכבוד מילארד טועים – אביב גפן

או – כפי שהגדירה אותם נעמה כרמישמאלידריות.

כשעמיר פרץ פרסם בעת המאבק בשלי יחימוביץ צל"ש לטקסט מכשפות מיזוגני ומסית נגדה אצלו על הקיר – באו מיד שליחיו לומר שזו "טעות של מישהו זוטר בקמפיין".

כשסולידריות פרסמה השבוע את קמפיין האונס שלה, באו מיד נשים (אלא מה) לקיר הפייסבוק שלי ושל אחרים לומר שזו היתה "טעות של אדם אחד".

כש"חטפנו" על חשיפת ההטרדות המיניות בהפגנות ובאו בנים מארגוני המפגינים לומר שהמאבק בכיבוש קודם למאבק על זכויות נשים – באו מיד אחרים (סליחה, אחרות – אלו הבנות שנשלחות בדר"כ לייצג את אלו שפוגעים בהן, ומתחילות את דבריהן ב"אני כאשה", או "אני כפמיניסטית" או "אני לא מסנגרת עליהם אבל הם עושים דברים טובים, וטעו") לדבר על טעויות שאינן מייצגות את הכלל.

גם סולידריות התנצלו, כי זו היתה טעות. טעות, טעינו, טועים.

כל הטועים מסירים כמובן מיד את הפרסום הפוגע. אין בו צורך, הוא כבר מילא את ייעודו. הוא פגע.

מעניינים אותי, כל הטועים האלו. האם הם מאוגדים? איפה נרשמים לארגון?

וא-פרופו ההטרדות המיניות בהפגנות, הגיע לידי טקסט של מישהי שבזמנו טענה נגדינו (נו, הבנות שנשלחות להגן) שעניין ההטרדות הוא המצאה קונספירטיבית שמטרתה לחפות על הטרדות ע"י מג"ב, או שטות דומה שעניינה הכחשת המובן מאליו וכיבוס (או שמה העמקת הלכלוך) של הכביסה המלוכלכת "בבית". היא הוטרדה, והארגון לא הפסיק את ההטרדות. איך לא?

בינתיים, נשים יקרות ובנות צעירות – שמאל זה לא הפגנות בשטחים. שמאל זה זכויות אדם. גם שלכן. אז תישארו בבית, אל תסכנו את עצמכן בעבור מלחמה טסטוסטרונית שממילא תפסדנה בה, את עצמכן. 

הערה מאוחרת:

הסתבר לי שהעוקץ ו- 972 פרסמו הבהרה לפיה הפוסטר עם האשה לא פורסם, לדברי סולידריות, בקיר שלהם, אלא רק זה עם הוזלין הנושא את הלוגו שלהם. בברור שערכתי עם כותבת הפוסט המקורי אליו אני מפנה כאן (שמה שמור במערכת), משם לקחתי את התמונות, אישרה זו שאכן הורידה האת שני הפוסטרים – של הוזלין ושל האשה – מהדף של סולידריות. כמו כן, גולש בשם Shay Fleishon שהציג את עצמו כאחד מסולידריות, עשה שימוש בכרזה כתמונת הפרופיל שלו ואף שיבח אותה – בתגובה לשאלתי – כ"מצויינת". אין לי דרך לוודא אם אכן הוא חבר פעיל בסולידריות, אולם תמונות באלבומו הראו אותו בהפגנות רלוונטיות. חסמתי אותו, בשל התנהלותו האלימה בדיון (כולל ניסיונות חוזרים ונשנים ומחיקתם על ידי, לעשות שימוש בטכניקת הפחתה של "בובה" ו"מותק").

אצלי, מעוררות ההבהרות מחשבות על גבולותיה החסרים של ההכחשה, או אולי – הגבולות המתהווים של הבושה? אני מקווה מעומק ליבי, שבשאלה השנייה עסקינן. 

ועוד הערה:

פנה אלי גולש בשם סני ארזי על מנת להבהיר שהוא יצר את הכרזה כאחת הסקיצות לקמפיין סולידריות, לכן היא לא נושאת את חותמם והיא לא מייצגת את סולידריות.  נתתי לו כמובן מייד קרדיט (ראו לעיל', שהייתי נותנת כמובן כהרגלי קודם לכן, לו היתה חתימת היוצר קריאה) כבקשתו המפורשת – הוא ביקש או להסיר את הכרזה או לציין את שמו כיוצר הכרזה. לדבריו: "אני יכול להבין את הבילבול בין שלב הסקיצה לבין הקמפיין עצמו מאחר ואכן יש בניהם דמיון אבל חד משמעית ברור שזהו אינו "קמפיין" של תנועת סולדריות".

השאלה הרעיונית והעמוקה יותר שמעסיקה אותי היא, האם זה משנה שהחשיבה המעצבת התבטאה בסקיצה? מה היה הדרייב ליצור כרזות עם מסר כזה (שאלה שרק הוא כיוצר יכול לענות עליה)? האם יש הבדל בין הגישה המהותית לנשים בשתי הכרזות? לטעמי לא. הזמנתי את סני ארזי להביע כאן את הסתייגויותיו, מאחר והדיון הציבורי מאוד חשוב בעיני, ואני מקווה שכפעיל שמאל – גם בעיניו. וכנ'ל, באותה הזדמנות, התגייסות כוללת של הפעילים לניקוי תופעת ההטרדות בהפגנות.

הבהרה: לדברי יוצר הכרזה, רועי (סני) ארזי, הכרזה עם האשה שיד גברית חונקת את פיה הפעור תחת הכותרת "מגרון עמוק", היתה שלב בסקיצות ואינה נושאת את לוגו סולידריות, כך שאינה מייצגת אותם. כאן - כפי שצולמה בתמונת מסך בפייסבוק של ארזי, 26.3.12, בסטטוס "ציבורי" (היינו - פתוח לשיתוף לכולם). בנוסף, באתר היוצר מוצהר שהתכנים לשימוש חופשי, והכרזות עלו לכאורה לרגע לאתר הארגון, המצהיר גם הוא על מדיניות שימוש חופשי. ועם זאת, מצאתי לנכון להבהיר את זהות היוצר (כבוד ליוצרים באשר הם, גם כאשר יצירתם בעייתית בעיני) וסייג היעדר הלוגו ולכן השייכות הרשמית לקמפיין מאורגן כלשהו - כל זאת לבקשות המחבר. הבשורה האופטימית היא שאולי, רק אולי, מתחילה להתעורר איפהשהו הבושה...?

 

זו כרזת הוזלין שנבחרה לקמפיין והורדה לאחר המחאה שעוררו הכרזות

פוסט זה פורסם בקטגוריה הטרדה מינית, פמיניזם, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

25 תגובות על מיליארד טועים

  1. RoMa הגיב:

    זאת מחלה של שקרנים. אולי הגיע הזמן שתתעוררי.

    אהבתי

  2. נועם הגיב:

    ובנתיים, נשים ובנות צעירות, אל תצאו לרחוב. יש שם המון אנשים עם טסטוסטרון והם יכולים לפגוע בכן. ואז לא תהיו בשמאל.
    אה, רגע, שכחתי, בת"א אין תקיפות מיניות. 

    אהבתי

    • נועם, דמגוגיה לא תכסה על הפרת זכויות האדם של נשים כאידיאולוגיה של ה"שמאל" הזה. אין שום הבדל לטעמי בין סולידריות למתנחלי מיגרון. זה נבלה וזה טריפה. וכמובן, ששניהם ישלחו לעולם את המדוכא/ת להגן על המדכא. 

      אהבתי

      • נועם הגיב:

        מבטיחה לך שסולידריות לא שלחו אותי, אין לי ולה היה לי קשר לארגון.
        ולא הגבת לטיעון, גם אם הוא דמגוגי(כי בכל זאת, את הרבה יותר טובה ממני בדמגוגיה).

        אהבתי

        • חנה בית הלחמי הגיב:

          נחמד, ניסיונות הספין המילולי הזה. לא, אני לא דמגוגית. את כן. ״גם ברחוב מסוכן״ זו דמגוגיה עלובה במיוחד. ברחוב אין סכנה קונקרטית, ערימת מיזוגנים שמשתמשים בך כנייר שיוף לאגו האגרסיבי שלהם. בהפגנות, כפי שב״דת״ הכיבוש וב״דת״ המאבק בכיבוש – יש. את כותבת כאן שלא בתום לב, ולצערי רוב השפחות החרופות מרצון של מאבקים גבריים ודורסניים כאלו, מציגות את עצמן כ״לא מטעם״. ככה נראה מישטור חברתי.
          אז תחסכי מאתנו את זה, לכי לטפל בחשיבה הנשית הריבונית שלך, כי היא ראויה לשיוף יותר מאשר הכוחות האנטי נשיים שאת משרתת.

          אהבתי

  3. "בינתיים, נשים יקרות ובנות צעירות – שמאל זה לא הפגנות בשטחים. שמאל זה זכויות אדם. גם שלכן. אז תישארו בבית, אל תסכנו את עצמכן בעבור מלחמה טסטוסטרונית שממילא תפסדנה בה, את עצמכן. "
     
    הדברים הללו מוצאים חן בעיני מפני שדיכוי  הנשים והדרתן הולך ומתרחב ואם לא נעמוד על קוצו של י' נמצא את כולנו מודרות, מורחקות, מדוכאות  ומנוצלות. מצב עניינים זה זה מתאר את חייהן של נשים רבות ואני חוששת שהן הולכות ומתרבות  

    אהבתי

    • חנה בית הלחמי הגיב:

      ואכן לכך התייחסה החלטה 1325 של האו״ם. זה לא שאנחנו רק משלמות את המחיר – אנחנו המחיר!

      אהבתי

  4. פינגבאק: התמונות מדברות בעד עצמן « האחות הגדולה

  5. גולדבלט משה הגיב:

    לשמאל אי ומעולם לא היה מונופול על זכויות האדם. בשמאל ידעו לדכא זכויות אלו או להתעלם מהן לצרכי נוחות בדיוק כמו במשטרי ימין ואולי מעבר לכך. הקמפיין נגד מגרון משתלב היטב במגמה ליצור דה הומניזציה ודה לגיטימציה של יריבים פוליטיים ולו היו מוצאים דרך אחרת להציג את המתנחלים כפושעים נגד האנושות זו הייתה מתקבלת בברכה.

    אהבתי

    • חנה בית הלחמי הגיב:

      בעיקר דה הומניזציה של נשים בכלל ונשות שמאל בפרט. אגב, כבר החלו להסתובב טקסטים אלימים, מיזוגנים וכעורים של טיפוסים שמאשימים (כמובן) את ״הפמיניסטיות״. אין גבול תחתון לאלימות נרטיבית בכלל ולאלימות נרטיבית נגד נשים, אנשי סולידריות ןהאנרכיסטים כבר הדגימו את זה יפה בעבר. נסיבה היחידה שאני לא מפרסמת
      חומרים שהגיעו אלי היא שתועלת פרסומם בעיתונות היומית גבוהה יותר כרגע. חומרים מעניינים – אלו שטענו שהפרסומים על הטרדות מיניות כמגמה הם פרסומים שקריים – מוטרדות בעצמן. עניין המשת״פיות של נשים נגד נשים ונגד עצמן, ראוי למחקר משל עצמו. גם זה זהה בין ימין ושמאל. מבחינתי, סולידריות נגד מגרון זה בהחינת ׳זה נבלה וזה טריפה׳. שיטרפו אחד את השני, רק נשים יקרות – תנו להם לעשות את זה בלעדיכן.

      אהבתי

  6. הנושא באמת מטריד

    אהבתי

  7. שולמן הגיב:

    האם מדובר בכותבת המאמר הזה? 
    http://radicallyblonde.wordpress.com/2010/09/22/%D7%9C%D7%90-%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA/
     
    יש לך הסבר למה המאמר נמחק?

    אהבתי

    • נראה לי שההסבר לא צריך לבוא ממני 🙂 על ראש הגנב/ת בוער הכובע? 
      יש עותק שמור בגוגל ועותק שמור אצלי. 
       

      אהבתי

    • אמיר ג' הגיב:

      שולמן יש שני הסברים אפשריים:
      1. הגברת לפיד גילתה שהיא דיברה שטויות.
      2. הגברת לפיד רוצה לשלוט על השיח הציבורי, ומחיקת אזכור אונס עוזרת לצמצם את חשיפת הנושא

      אני לא מכיר את הגברת לפיד, ראיתי אותה במשך שתי דקות בתוכנית טלוויזיה של חיים יבין (לעדתי) ואם אתה שואל לדעתי, אופציה 2 היא הנכונה. אבל זו דעתי האישית והיא מבוססת על רושם ולא מעבר.

      אהבתי

  8. עדו הגיב:

    אני על תקן הבבון הפרימיטיבי כאן. לא פעם כשאנשי ימין טוענים נגדי 'תראה הסורים/עיראקים/אמריקאים/חמאס/מחק את המיותר – יותר גרועים מאיתנו ועושים מעשי רצח בהיקף יותר גדול' אני אומר שגם אנס ששם קונדום ולא מרביץ חזק מדי לנאנסת הוא עדיין אנס. 
    החזקת עם שלם תחת משטר צבאי אלים היא סוג של אונס בעיני וזה בסדר מבחינתי לזעזע ולדחוף דברים לא נעימים בפרצוף של אלו שלא מבינים מה הבעיה. אני לא רואה בזה זילות של מה שעוברות קורבנות אונס אלא הטחת העובדות בפניהם של אלו שמתעקשים לעצום את עיניהם ולטעון ש'זה שלנו מהתורה' או כל תירוץ אחר.  

    אהבתי

    • אתה מדגים יפה את העובדה המעציבה לפיה תנועות השמאל בשטחים, אינן עוסקות בזכויות אדם אלא בהפרת זכויות אדם – של נשים. מדובר בתפיסת כתית נגד הכיבוש. כל תפיסה כתית היא כיבוש בפני עצמו. ובתנועות גבריות מיזוגניות. אם וכאשר יסתיים הכיבוש – זה לא יהיה בזכותן, אלא למרות הנזקים העצומים שהן מחוללות למטרה שהם כביכול נאבקים עבורה. זו המשמעות של שימוש בנשים והחפצתן במסרי התנועה. ואין בילתו. לא נותר לי אלא לקוות לכך שההבנה הזו תחלחל, ושנשים תפסקנה להשתתף בסוג המאבק הזה. 

      אהבתי

  9. יוני הגיב:

    כמובן, הכי חכם זה לטמון את הראש בחול, במקום להלחם על מה שאתן ואנחנו מאמינים בו, להשאר בבית, הדבר שהכי יעודד את השוביניסטים המכוערים באשר הם זה שהנשים ישארו בבית. 

    אהבתי

  10. מיכל הגיב:

    הגעתי לכאן דרך הכתבה בהארץ על הטרדות מיניות. תודה על העלאת הנושא לדיון.
    אני הייתי פעילה במשך כמה שנים כששמתי לב לתופעה. כשהייתי מגיעה לפעילות סולידריות, כדוברת ערבית, הרביתי לשוחח עם הפעילים הפלסטינים. היה לי קשה בהתחלה להודות בזה, הרי אני באה עם הזדהות מליאה למאבקם בכיבוש ואני בצד שלהם. אבל הבנתי שמאחר ואני נתפסת כישראלית ליברלית פתוחה וחופשייה לא נשואה, המדברת בחופשיות עם גברים זרים (מה שלא מקובל תרבותית בחברה הערבית), חלקם לא ידעו לשים את הגבול בין שיחה ידידותית לבין הטרדה מינית, בין היותי פתוחה חברותית לפתיחות מינית.
    מהר מאוד הבנתי שאם אני נותנת את הטלפון שלי ייתכן שהם יקבלו מסר שגוי, והפסקתי. כשנתקלתי באמירות מטרידות (כמו- עם כמה גברים היית?) הייתי עונה בתקיפות ובערבית שזו שאלה לא מקובלת, או בערבית "עייב"=בושה= דבר שלא עושים ונחשב פסול מבחינה חברתית ודתית.
    למדתי לזהות את אלה שבאו להפגנות, בין השאר, כדי להכיר בחורות ישראליות, ולהתרחק מהם וליצור קשר עם הנשים או עם גברים שכיבדו אותי.
    התופעה אינה בבחינת הכתמה של ציבור שלם. מעבר לזה שבכל חברה גברית אנו כנשים חשופות להטרדות מיניות, אני חושבת שבהקשר הפוליטי הספציפי יש לתופעה קשר להבדלים תרבותיים. אני משערת שרוב המטרידנים הפלסטינים לא יעזו להטריד אישה ערבייה- שם הגבול מאוד ברור להם.
    כמה לא מפתיע שהגברים והנשים הלא מודעות מכחישים את התופעה ושוב רואים בכך האשמת הקורבן. דווקא להקל בחומרת המעשים של "הקורבן האולטימטיבי" יש משום פטרונות ואי ראייתו כאדם שווה לנו, האחראי על מעשיו ובעל מוסר וכושר שיפוט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s