איפה הייתי כשדני בלוך מת

אמא שלי, שטלפנה לומר לי שדני בלוך מת, זוכרת את דני מאז שהוא היה בחור צעיר והורי שהו בשליחות ביחד עם אחיו, ביה בלוך. שניהם – דני וביה – היו הילדים של דורה בלוך ז"ל ואצלינו בבית ילדותי עקבו בדריכות אחר גורלה, כאמא של ביה ודני, במבצע אנטבה ואחריו. הזיכרון נצרב בי מאז, ואני – ששוכחת אנשים די בקלות – לא יכולה לשכוח אותם.

אח"כ עבדה אמי שנים עם דני במכון הייצוא הישראלי, אני זוכרת אותו מהמסדרונות ומהנימה החמה בה שיבחה את איכויותיו. אני מניחה שההערכה היתה הדדית – מאז שהצטלבו דרכינו שוב בבלוגוספירה, הוא לא פספס אף הזדמנות לשאול לשלומה ולהתעניין בשאר ילדיה.

כשדני בלוך מת אני בחרתי חולצות מצחיקות באוזן השלישית ברעננה. למי שיחפשו סמליות – הרבה סמלים היו סביב הרגע בו התבשרתי על מותו ע"י אמי;

האוזן השלישית ברעננה נסגרת כי הם לא הצליחו לגייס מספיק לקוחות שמחפשים קולנוע ומוזיקה איכותיים באיזור השרון. 'האוזן' – מעוז איכותי נכחד, שחשוב לו גם בנסיגתו להיות הוגן והגון עם לקוחותיו – העניק בונוס ששוויו 25% מעל יתרת המנוי שלנו, שכלל תלוש שי ומנוי חלופי בבלוקבאסטר. מתנות נוצצות וזיכוי תאגידי במקום תרבות. על החולצה שקניתי לעצמי כתוב "אני לא סובלת מהשפיות, אני מדחיקה אותה". על זו שהבן שלי קנה כתוב: Zakka collecting people. המציאות הישראלית אותה ביקר דני,  In a nutshell.

ביחד עם דני, הלך מעולמינו אחד החיבורים האחרונים בין איכות, תרבות, שליחות ותקשורת. אבד לנו עיתונאי עם עמדה ערכית ואידיאולוגית שיש בה עומק, אנושיות והומאניות, שהיה מאחרוני אנשי התוכן בתקשורת הלהגנית של היום. אבד גם אדם נעים הליכות שלימד אותנו שאין סתירה בין נועם הליכות לעמדה נחרצת. אדם שהעניק לי אישית בכתיבתו את התחושה שאני לא לבד מול הקיר האטום, ושאני גם לא מדמיינת אותו – הקיר באמת אטום, וזה בסדר לא להפסיק לומר את זה. בכל פעם שקראתי אותו, נרגעתי. אם יש כאלו אנשים, יש תקווה.

ועכשיו הוא מת.

אין לי שמץ של ספק, שלמותו של דני לא יהיה אותו רייטינג שקבל, להבדיל אלפי הבדלות, דודו טופז.בחייו או במותו. מראשית ימי עולם, היה לטפשות ולרוע רייטינג גבוה יותר מזה שניתן לתבונה ולטוּב.

רק אתמול הוא כתב כאן את הפוסט האחרון, היחידי שלא הספקתי לקרוא. קראתי עכשיו. כרגיל, הוא ניסח את מחשבותי.

תודה, דני.

החולצה השלישית שקניתי – "Enjoy the silence" – כבר נרכשה לאורְךָ, בהשראת מותך.

תהנה מהשקט.

תנחומי לפיליס בלוך ולמשפחתו של דני.

 

 

תחילת שנות השישים באדיס אבבה, אתיופיה, לפני כל הטרגדיות והארועים המכוננים. ביה בלוך, רעייתו אורה ובנו הפעוט עופר (לימים מנכ"ל תנובה), עם אמי ואחיי הגדולים. לפני חודשים ספורים נמצאה התמונה באלבום ישן  ושלחתי אותה לדני.

---

הספדים נוספים ברשימות:

צבי גיל, ידידו של דני ♣ מנחם רבוי ♣  צביקה גוטליב ♣  גלעד סרי לוי ♣ חיים שיבי ♣ רשימות אקסטרה

 

ארונו של דני יוצב ב- 11.00 בבית סוקולוב. הלווייתו תתקיים ב- 13.30 בבית העלמין החדש בכפר סבא.