רבע אמת זה רבע עיתונאי?

כשדבורית שרגל הפנתה אותי הבוקר למאמרו של קלמן ליבסקינד במעריב (קישור יתווסף כשיעלה ל- nrg), לא חשבתי לכתוב שוב בנושא ענתות. את כל מה שהיה לי לומר אמרתי בפוסט קודם בנושא – תגית מחיר, שדן בהבטים המיזוגנים של ההתרחשויות, משמאל ומימין. את מה שכדאי לנו לדעת סיפרו בהרחבה בלוגריות ובלוגרים אחרים (יש קישורים בפוסט המקורי).

רק שקלמן ליבסקינד כמו קלמן ליבסקינד – מרים להנחתה. מטעמי שירות לציבור שממעיט לשאול שאלות (כי זה "כתוב בעיתון"), מצאתי שאכן חשוב להגיב לדברים.

בעיקרו של דבר, ליבסקינד מציג את דעתו כעובדות, ללא מסמכים וצילומים המחזקים את דבריו, הבאת רבע אמת ורבע מידע כאילו הם התורה כולה.

נראה על פניו, כי העיתונות הממוסדת (הגוועת – עוד יגיע פוסט בנושא) מאפשרת להתלות את התוכן במידת הסכמתו של העיתונאי עם מושא התחקיר. כפי שליבסקינד ניסה לדייק במקרה גלנט, למשל, כך הוא מתרחק בעקביות מדיוק ומחובת התחקיר השלם ככל שהדברים נוגעים בסוגיות פוליטיות של ימין ושמאל וסוגיות כלליות וחברתיות בהן יש פער עמדות בין המחנות (אסתי סגל התייחסה לליבסקינד בהקשר זה בעבר, כשפסל את המחאה החברתית כ"מחאה מתוכננת", קונספירציה של השמאל).

באופן אירוני, דווקא הבלוגרים והבלוגריות, שעמדותיהם מפורטות לרוב בבהירות גדולה מזו שלו בבלוגו ("בן 41. יהודי. נשוי ואב לחמישה. עיתונאי"), מרבים יותר לאחרונה להציג תמונה מורכבת החורגת מדעתם האישית על הנושא, ורבים מהם חשים מחוייבות לתחקיר בסיסי ובדיקת עובדות.

אז מה אומר לנו ליבסקינד?

לכאורה – צודק.

רק שהוא עושה את מה שהוא יוצא נגדו: שימוש בטענה נכונה על מנת להעביר דיסאינפורמציה היא טקטיקה דמגוגית שגורה בתקשורת – כרוניקה של מצג שווא.

ה"תפקיד" שלנו כקוראים הוא לשאול את עצמנו שאלות, על מנת לברר לעצמנו מה באמת נאמר שם. קוראים לזה "קריאה ביקורתית", המתאפשרת ביתר קלות בעידן האינטרנט, כשאנחנו מתחילות/ים להבין ולהפנים שהעיתונות היא כבר לא מה שהתכוונה להיות. יש לנו מקורות אינפורמציה חלופיים ונוספים, גם אם לא "רשמיים", להשלמת המידע החסר.

וחסר It is. ליבסקינד עונה ל'טענת המחקר' שלו במידע הגובל ברכילות צד ג' (ראיתי, צפיתי, הראו לי, יש, אני צפיתי בסרטים [ואתם לא], אני אפרש לכם מה רואים שם), לא מביא תמונות, שמות, מראי מקום וציטוטים מדוייקים מתוכו. הוא מתעלם מרוב תכני הסרטים שכן פורסמו ועדויות המפגינות בענתות ועושה שימוש שטחי ומגמתי בחלק מזערי מהן. התקיפה הפיזית הקשה, התקיפה המינית לכאורה, ההטרדות המיניות הבוטות, האיומים, האלימות, העובדה שהשער היחידי לשטחי רפאעי הפלשתינאי מענתה הוא שער ענתות אותו חוסמו המתנחלים ואז צבאו בהמון אלים רב על מעט המפגינים והמפגינות, העובדה הפשוטה שעל פי כל מה שפורסם עד כה – נפגע פיזית רק צד אחד.

אם היה ליבסקינד מספר את הסיפור כולו, היתה לו בעיית קונספציה  – הוא לא יכול היה להציג כאילו 'יש סיפור אחר שלא סופר', ולספר אותו כפי שעשה – כלומר מבלי לחשוף את החומרים שבידיו.

בכובעו כעתונאי חוקר, היה מעלה מן הסתם תהיות שונות הראויות לבדיקה עיתונאית. למשל, שתיים בולטות שהעלתה אסתי (אני בטוחה שיש עוד) – איך מסתדרת גרסת המתנחלים שמדובר במשת"פ עזתי שהמדינה נתנה לו אדמה בענתה, עם כך המדינה אינה קולטת בדר"כ משת"פים בשטח פלשתינאי בו חייהם בסכנה, ועם כך שבידי ה"עזתי" קושאן של סבו על האדמה מימי התורכים.

הבהרה: אין לי או לאסתי מושג מה תהיה תוצאת התחקיר (או "לטובת" מי היא תהיה), אולם עצם העובדה שהשאלות לא נשאלו – הופכת את מאמרו של ליבסקינד, אפילו בבלוגוספירה המושמצת ע"י העיתונאים, לפוסט רעוע.

ובהמשך לתהיות שכבר העלתי בעבר לגבי מקומן של נשים בסכסוך ויחס הגברים אליהן, אומר ליבסקינד:

…לולא נלחם במתנחלים, היה רפאעי נמנה עם קבוצה קטנה של מי שבמערכות העיתונים לא מהססים לפני שמצמידים לתמונה שלהם את הכיתוב "חלאה". בתקשורת מתעקשים לכנות אותו "חקלאי", אף על פי שעל אדמת הטרשים שלו בקושי יכולה לגדול רקפת ושיותר שנים מחייו עברו עליו באונס של תיירות מזדמנות מאשר בגידול כוסברה…

כאן הוא עושה כמעשה בו הוא מאשים את רפאעי והמפגינים: שימוש פוליטי בביזוי נשים בהפגנות וביזוי נשות הצד שמנגד כדי לחזק את עמדתו הפוליטית ואת הקייס העיתונאי שלו.

הבעיטה שלו בכדור היא הנאנסות לכאורה ע"י רפאעי והפרחת ספק ללא ביסוס של ממש בעדויות המפגינות, הבעיטה של אנשי השמאל בכדור היא השימוש הפוליטי בתקיפת הנשים ע"י מתנחלי ענתות. והנשים?

הן הכדור שמאפשר לאחד "גול" עיתונאי ולאחרים "גול" פוליטי.

בסופו של דבר – משמאל ומימין, 'מניפסט החלאה' של ליבסקינד, כולל אותו עצמו ואת חבריו מימין ויריביו משמאל.

ענתות וגניבת מאגר מרשם האוכלוסין: אני רק שאלה….

לאחר סדרת הפוסטים על ענתות, ביניהם של אסתי סגל, עידן לנדו ושלי, הגיע המייל הבא משולח עלום למערכת במחשבה שנייה, ומאחר ואני מוזכרת בו – הועבר לידיעתי.

התוכן מעורר תהייה בדבר מקורות המידע של כותב המייל, ויש בו כדי לחזק כמה חששות העולים הן מהגניבה שפורסמה לאחרונה והשימוש במידע, והן מהליכים עתידיים הצפויים לנו כגון המאגר הביומטרי. חומר למחשבה.

פרטים אישיים הוסתרו על ידי בריבועים כחולים, מטעמי צנעת הפרט

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה אינטרנט, עיתונות, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

15 תגובות על רבע אמת זה רבע עיתונאי?

  1. אברהם צבי הגיב:

    הערת שוליים לעניין המאגר הביומטרי.כל הגניבות והשימוש במידע  אלה שפורסמו ואלה שלא פורסמו  הגניבות שהתגלו ואלה שאולי לעולם לא יתגלו  מקורן בטרום המאגר הביומטרי.  לפקידי משרד הפנים המושחתים  אין עניין בקידום המאגר הביומטרי כי זה עלול לגדוע את מטה לחמם. מטרת המאגר הביומטרי היא למנוע דליפת מידע ולא לאפשר את הפצתו הבלתי חוקית תמורת אתנן נאה.

    אהבתי

  2. הראשון לציןו הגיב:

    הוא לא עשה שום דבר שכל (סליחה 95%) מן העיתונאים כותבים

    לא משנה מה דעתם, ימין שמאל למעלה או למטה

    כולם עושים את זה

    ברור שאת תגיבי שזה פוגע בך – אבל למעשה כל העיתונאים עושים זאת ופוגעים כל פעם באוכלוסיה אחרת 

    אהבתי

  3. יאיר דקל הגיב:

    לאברהם צבי,
    אינני יודע מאין אתה שואב את המידע שפקידי משרד הפנים הם מושחתים ומאין נודע לך שהם מתנגדים למאגר הביומטרי.
    נראה לי שאתה טועה כאשר אתה חושב שהמאגר הביומטרי יישאר חסוי. גם מאגר הפרטים האישיים, שנגנב ממשרד הפנים ומופץ בארץ מזה שנים אחדות, נועד להישאר חסוי. הוא נועד, אז מה?
    גורלו של המאגר הביומטרי יהיה דומה ותוכל לקרוא טוקבק עם כל הפרטים שלך ועוד.

    אהבתי

  4. גידי הגיב:

    ותכלס?
    הוא אנס אותן או לא?

    אהבתי

  5. אברהם צבי הגיב:

    יאיר .לא אמרתי  שכל פקידי משרד הפנים מושחתים  אבל יש פקידים של משרד הפנים  שהם מושחתים. אתה טוען  שגורלו של המאגר הביומטרי יהיה דומה . למה אתה מרמז? שהפקידים המושחתים ימצאו את הדרך לשלמונים גם דרך המאגר הביומטרי? מן הסתם זה קצת יקשה על מלאכתם  וככל שמלאכתם תהיה קשה יותר כן ייטב.ואם מה שהיה הוא שיהיה על מה הרעש והמהומה?

    אהבתי

    • איך בדיוק זה יקשה על מלאכתם?
      מבין שניכם, יאיר לא מסיק על פי מחשבותיו אלא על פי מבחן הסבירות. אני מציעה שתבדוק שוב האם הנחות יסוד כמו "זה יקשה על מלאכתם" מבוססות ומחזיקות מים.
      מה שהיה זה מה שיהיה, רק כפי שאמרתי – החומרים יהיו משובחים יותר.
      סכנה על כולנו.  

      אהבתי

  6. אברהם צבי הגיב:

    חנה אני לא יודע על איזה סכנות את מדברת. האם יהיה קשה יותר לרמות את מס הכנסה? אם כן אני לגמרי בעד.  אני נגד הון שחור  ואני נגד,"צנעת הפרט" שהיא כיסוי פסאודו ליברלי על מנת  שהטייקונים למיניהם יוכלו לחמוק מ"אימת" השלטון. התפיסה שלפיה השלטון הוא מושחת וחשוך היא תפיסה אנטידמוקרטית. השלטון אמור לשרת את האזרח ויש לקוות שהכלים שברשותולא יהפכו לשימוש לרעה בכוח המשרה. המטרה של המאגר הביומטרי זה להקשות על זיופים וכיוון שכך זה אכן אמור לדעתי לפגוע  בפקידים המושחתים (או השרים) ככל שישנם כאלה.

    אהבתי

  7. אברהם צבי הגיב:

    לראשון לצין .אתה מקל ראש  בפגיעה מכל סוג שהוא  העיקר שפוגעים בכולם וככל שהפגיעה"שיוויונית" עושה רושם שאתה לגמרי מרוצה. אם אכן איכפת לך מן הקרבנות  של תעמולת הזוועה המתנהלת בתקשורת  כדאי שתקים קול זעקה  במקום למדוד את כמות הארס  הניתזת  לכוון זה או אחר. נראה לי שאתה מרוצה דווקא משום שהארס ניתז לכוון המחנה שאינך משתייך אליו ככל הנראה. מחר עלולים להמציא עליך סיפור  ואתה עלול להיות קרבן ללינץ תקשורתי . מה תגיד אז? כך עושות כולן?? זה דרכו של עולם???

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s