העיתונות הישראלית: נשים ראוס

סוגיית הדרת נשים הינה סמן לשלוש תופעות חשובות:

1. אנו פטורים מעתה מלשאת בהפגנות את השלט "הכיבוש משחית", כי הוא כבר השחית

לאומנות היא במהותה חיבור בין פונדמנטליזם דתי לתאוות בצע פשוטה של אבנים ודם. היא קנאות. ואחד מביטוייה המיידיים והברורים של כל קנאות – היא שנאת נשים (מיזוגניה). קשה מאוד (למרות שאפשרי!) להיות יהודי/ה דתי/ת לאומי/ת מבלי להיות נגוע/ה בקנאות ובשנאת נשים, שכן אלו אינהרנטיות לתרבות המאגמת בתוכה תפיסות של עליונות אתנית, אמת אחת ויחידה, פרות קדושות ואלוהות. לא בכדי מקור המילה שוביניזם היא בניקולאס שובין – קצין בצבא נפוליון שהיה ידוע הן בשנאת האחר (הלא צרפתי), הן בשנאת נשים והן בהתייחסותו ללאום הצרפתי כעליון ומקודש.

2. הצלחנו: יש Backlash (גל חוזר)

מהו Backlash?  להלן הפירוש אותו אני מלמדת:
בקלש הינו מגמת נסיגה בהישגים פמיניסטים, שבאה לאחר תקופה של התקדמות והישגים משמעותיים. הנסיגה מתאפיינת בביסוס מחקרי לכאורה, תיאוריות, אידיאולוגיות ופרקטיקות – בכללן פרקטיקות פוליטיות, חקיקה וכיו"ב. הבקלש נוצר מתוך התנגדויות לשינוי, ברגע בו השינוי מאיים על סדרים חברתיים ו/או על מארג אינטרסים של הקבוצה ההגמונית שתיאלץ לכאורה לוותר על פריבילגיות לטובת השינויים שהושגו.
התנועות הפמיניסטיות הרדיקליות השיגו בשנים האחרונות הישגים מפליגים, בכל המקומות בהם היה מאחז הגמוני גברי, ברור ו"טבעי". נשים שינו הלכות דתיות, מינו דיינים בבתי דין רבניים, הביאו לשחרור עגונות, נכנסו למקצועות קרביים בצה"ל, שברו את תקרת הזכוכית ונכנסו (אחת בינתיים) למטכ"ל, ארגנו מחאה ציבורית והוציאו המונים לרחובות, "התרבו" בכנסת (זוהי הכנסת עם המס' הרב ביותר של נשים), העזו להתמודד על ראשות הממשלה, עלו (בבחירות דמוקרטיות !) לראשות שלוש מפלגות חשובות, ועוד. ה"טבעיות" של אותו מאחז הגמוני גברי במוקדי הכח וקבלת ההחלטות (שלא לומר – הכסף) הוטלה בספק. כשנפל האסימון – החלה האלימות. גברים במצור לא מבינים שפה אחרת. אין התבוננות פנימה, אינסייט, נכונות להסתגל, למצוא את הטוב שבשינוי. יש טוסטסטרון: הצו ההורמונלי הקדום של Fight or Flight.
.
במדינת ישראל לא מתחוללת בימים אלו הדרת נשים, כי אם גל של אלימות כלפי נשים, שכל קשת הגבריות במדינת ישראל שותפה לה, מניחה את חילוקי הדיעות ביניהם בצד (משהו שאנו כנשים צריכות ללמוד לעשות יותר) ופונה לתלישה אלימה של נשים מבמות, ממקצועות, ממיקום נראה לעין במרחב הציבורי, נכנסת להן למעמקי בלוטות החלב ומנסה בבריונות לשלוח אותן למקומן המסורתי. הם עושים את זה גם בעזרת נשים – מציפי חוטובלי ועד לכת הפונדמנטליסטית של מטיפות ההנקה.
.
הם לא יצליחו. עלובים.
.
3. נרדמנו בשמירה

תושבי מדינת ישראל ההדיוטות (שהם הרוב המכריע – לאו דווקא אני ושכמותי שכתבו כבר לפני שנים את נבואת הזעם שכעת מגשימה את עצמה) לא שמו לב שכיבוש, אלימות, גניבת קרקעות של פלשתינאים, הקצאת תקציבים וכוחות לטובת המתנחלים – הם דפוס חברתי שבסופו של דבר יסתובב על כולנו. והנה הוא מסתובב.

העיתונות כסמן למוסר הכפול של היוצאים נגד אלימות מערכתית כלפי נשים:

בחודשיים האחרונים אני עוקבת אחר עיתונות האינטרנט ומתעדת בצילומי מסך את ה"נאה דורש נאה מקיים" של העיתונות הישראלית. מחד – הם מצויינים בכותרות שמוכרות עיתון מיותר עם החדשות של אתמול, בגנות הדרת נשים. מאידך – מה קורה בחצר הפנימית שלהם? תמונה אחת, או שתיים, או עשר שוות אלף מילים. מדי פעם נכנסתי לשלושת העיתונים המרכזיים – ידיעות (ווינט), מעריב והארץ – תוך הקפדה לקחת צילומי מסך משלושתם בכל תאריך בו דגמתי אותם. זהו אינו תחקיר או מחקר מדעי – אני מביאה מסכים בשם אומרם.

מאחר וקבלתי סמס על אירוע מחאה נגד הדרת נשים שיתקיים היום בהרצליה (15.12.11, 16:00 ליד העירייה), שבו ידבר העיתונאי שי גולדן, החלטתי להתחיל את הסקירה ממעריב, או למעשה – מ- nrg. מה הוא יאמר על הבמה בהרצליה, ומה הוא עושה בפועל כעורך במעריב? 

בהיבט האיכותני של בעלי הדיעה, מופיעים בתמונות להלן כמה דמויות שכבר התבטאו בעבר באופן בעייתי בכל הקשור לזכויות אדם של נשים בפרט ואנשים בכלל. למשל – מנחם בן (5 פעמים, התבטא נגד הומואים), רן יגיל (מופיע פעמיים – פרסם בעבר פוסטים מיזוגנים ושוביניסטים למדי), או אמיר חצרוני וגבי אביטל (שאת מדמנת כתיבתם על נשים לא אייחצן כאן).

האמת נמצאת בסטטיסטיקה:

מאמרי דיעה עם תמונות:

  • 43 גברים
  • 7 נשים  (14% בלבד נשים שפניהן נמצאות במרחב המסך הציבורי של nrg, מתוכן אחת שמופיעה פעמיים ללא שמה, ו(איזה עיתון נאור)ערבייה אחת). 

מאמרי דיעה בהפניה בלינק בלבד (מתחת לתמונות):

  • 40 גברים
  • 5 נשים (11%)

סה"כ 83 גברים ו- 12 נשים, שיש להן במעריב גם דיעה וגם בימה להביע אותה

על פי מעריב דה-פאקטו – כולל עורכיו ובכיריו (שי גולדן שידבר היום בעצרת ובן כספית שיצא נגד הדרת נשים, למשל) – שוויון פירושו 12.6% נשים. ההבדל ביניהם לבין החרדים, הדתיים הלאומיים והחמאס – קטן, אם בכלל.

31.10.2011, ארבעה גברים ואשה

1.11.2011, חמישה גברים ואשה אחת כחצי מזוג - שקופה, בלי שם

 

3.11.2011, ארבעה גברים, אשה אחת ואותה חצי אשה שקופה בלי שם

5.11.2011, ארבעה גברים ואשה

11.11.2011, ששה גברים

17.11.2011, חמישה גברים ואשה

21.11.2011, חמישה גברים

6.12.2011, ששה גברים

14.12.2011, ארבעה גברים ואשה

 

פוסט זה פורסם בקטגוריה נשים, עיתונות, פמיניזם, שוויון, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

12 תגובות על העיתונות הישראלית: נשים ראוס

  1. ponetium הגיב:

    לאחרונה יש באמת ספירות כאלו – על במות שונות. תמיד התוצאה היא אותה תוצאה. 
    נשים – הבייתה.

    למדתי מושג חדש. בסופו של דבר, הבקסלש שתיארת מלמד אותנו למעשה שיצאנו מהאזור הנוח – שבו רק נרה היה שהתקדמנו – והתקדמנו איזו התקדמות. עכשיו – או שנשב ומחכה (בחושך?)  לראות מה יקרה – או שנפעל. אין ברירה אלא לפעול, אני מתארת לעצמי. השאלה היא כיצד – כי כבר יצאנו מאזור הספיגה (והבופר). הגיע הזמן לאמצעי קיצון. 

    אהבתי

    • ponetium הגיב:

      *מבקשת סליחה על שגיאות ההקלדה האיומות*

      אהבתי

    • הספירות חשובות מאוד (ראי מתחתי את תגובת האחות הגדולה – יש שם כמה כאלו) מכיוון שהם בבחינת The proof is in the pudding. 
      אל תבלבלו לנו במח על חשיבות השוויון – תעשו אותו. הספירות מראות את הפער בין ההצהרות ליישום.

      אני מאוד לא שמחה לצפי הזה של צורך במעשים קיצוניים יותר, אולם חוששתני שאת צודקת – הולך וקרב היום.  

      אהבתי

      • ponetium הגיב:

        גם אני לא שמחה. אני נוטה להמנע מקיצוניות ככל שאוכל. אבל ההתקצנות של מחצית האוכלוסיה כנגד המחצית האחרת, והבאקסלאש שתיארת – גרמו לי לתהות – האם באמת הסברים מנומסים הם מה שיעזור לנו עכשיו? מעט מידי ומאוחר מידי.
        בכימיה קיים המושג של בופר. בופר הוא תערובת של חומצה חלשה והמלח שלה (או בסיס  חלש והמלח שלו, או חומצה חלשה ובסיס חלש). כאשר מוסיפים פנימה כמויות קטנות של בסיס או חומצה חזקים – העליה והירידה בחומציות אינן משמעותיות, כי היונים שבתמיסה מגיבים עם התוספת. ליכולת הספיגה של הבופר יש גבול, והחל משלב מסויים החומציות או הבסיסיות מתחילות להשתנות באופן דרסטי (אם לא מטטרים לבופר – גם כמויות קטנות של חומצה ובסיס ישנו את החומציות בצורה דרמטית). כפי שתיארת – הגיע הבאקסלאש. אנחנו יצאנו מאזור הבופר. הקיצוניות עולה דרמטית – ואם לא נזדרז  – הלך עלינו. (בכימיה – נוסיף בסיס חזק או חומצה חזקה לפי הצורך). אני לא אתיימר לומר שיש לי מושג מהו הדבר שצריך להעשות. אבל יש לי תחושה חזקה שתם עידן המנומסות.

        שנעלה מקברן את האחיות הסופראג'יסטיות?

        אהבתי

  2. ברשותכן אקדם את הבלוג/ אתר שלי. נדמה לי שאני אחראי לפחות לכמה מהספירות האלו- והבלוג הזה כמו גם אות מיס פיגי של נעמה כרמי בהחלט נתנו לי השראה. מהדיקה היסודית אבל לא מדעית שלי אחוז דעות של נשים בשבוע רגיל שלפני הסערה נע בין 10 ל-20.
    בלב הסערה הוא עלה לבין 20 ל-30 ברוב העיתונים והאתרים הגדולים. מי יותר- מי פחות.   

    http://the-big-sister.com/ 

    ודוגמא לספירה שכזו מהשבוע הכי סוער מגדרית שהיה פה שנים:
    http://haachothagdola.files.wordpress.com/2011/12/d79ed793d795d7a8d799-d794d793d7a2d795d7aa-4-12-8-12.pdf 

    או צילום המסך הזה מהארץ השבוע: שאני מופתע מעצמי שהם הגיעו לרמת אמנות שכזאת
     

      
    וגם הלייד'יס של גלובס:
    http://the-big-sister.com/2011/11/20/%D7%92%D7%9D-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A1-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%A1-%D7%A0%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%90%D7%97/ 

    אהבתי

    • הבעייה בימים "חמים" היא שהעלייה בשיעור הנשים היא בנושאים נשיים בתכלית.
      בשוטף, רוב הנושאים נוגעים ל:
      1.  נושאים נשיים (יש כאן למשל גירושין ומשפחה)
      2.  נושאים מקצועיים ספציפיים עם נגיעה פוליטית מוגבלת (למשל – מומחית לשוק ההון על ההסתדרות – ולא לבד, אלא עם גבר שכותב לצידה)
      3.  נושאים מגזריים (ערבייה על ערבים, אשת תקשורת על ערוץ 10).

      בטחון? מדיניות? דיפלומטיה? ניתוח התרחשויות באיזור? כפי שאמרו לפנינו: פחחחחח

      אהבתי

  3. דידי הגיב:

    " נשים שינו הלכות דתיות, מינו דיינים בבתי דין רבניים, הביאו לשחרור עגונות, נכנסו למקצועות קרביים בצה"ל, שברו את תקרת הזכוכית ונכנסו (אחת בינתיים) למטכ"ל, ארגנו מחאה ציבורית והוציאו המונים לרחובות, "התרבו" בכנסת (זוהי הכנסת עם המס’ הרב ביותר של נשים), העזו להתמודד על ראשות הממשלה, עלו (בבחירות דמוקרטיות !) לראשות שלוש מפלגות חשובות, ועוד."

    כמה מן הנשים האלו שייכות לפמיניזם הרדיקלי, במטוטא? 

    אהבתי

    • כולן. יש שלשה זרמים מרכזיים בפמיניזם הרדיקלי הפועל בסביבת פוליטיקה-של-זהויות: כללי, דתי ומזרחי, ועוד כמה יותר נישתיים. 
      ידע, דידי, ידע. הכל באינטרנט.  

      אהבתי

  4. דני כהן הגיב:

    הכל נכון, אבל יש תופעה מעניינת נוספת: ייתכן שבבחירות הבאות בראשות שלוש מפלגות יעמדו נשים: ציפי לבני, שלי יחימוביץ וזהבה גלאון. 

    אהבתי

    • דני, כהרגלך – אתה מקדים תגובה למחשבה ועיון, ויוצא אדיוט. ממליצה לקרוא מה כתבו לפניך, כדי לא להפדח. את ההודעה הזהה שהצבת תחת השם האלמותי "רבקה" – מחקתי. 

      אהבתי

  5. אני הסברתי כבר פעמים רבוות בעבר כי הבעיה הינה גנטית. אין נשים אינטלגנטיות בתל אביב וסביבותיה שיכולות לכתוב מאמרי מערכת נבונים. עובדה הנה את מוכיחה את זה ב"סטאטיסטיקה" הזאת שלך שלא לדבר על אתון הערץ שבו נדירות הנשים  במאמרי המערכת עוד יותר או במידה זהה.

    פשוט אין חיפשו חיפשו חיפשו ולא מצאו.   מצאו את מרקוס מצאו את שטרסלר מצאו את זה ואת זה למי לא נשאר? נכון לנשים הללו שבינתן קצרה ושעירן ארוך. 
    מה שחסר בפוסט  שלך הוא זה שבמקרים רבים שכבר נותנים לאיזה נקייבה לכתוב את הגיגיה אזי מדובר בנושאים "נשיים" חינוך ואו אוכל פשוט במטבח  (ביקורת מסעדות וכדומה בדרך כלל שמורה לגברים שכזכור הגנטיקה שלהם משובחת יותר במיוחד אם מדובר במסעדות שף שלדעתי עד היום אף אישה לא כתבה ביקורת על מסעדה שעלות הארוחה בה גבוהה מכמה עשרות שקלים…זה שמור לזכרים ואם מדובר במול ים אז רק גולדן יכול….) או אופנה וצרות מהסוג הזה. בענינים החשובים של מלחמה צבא ובוליטקה? הס מלהזכיר. פה ושם ובצורה נדירה. אבל בעיקר זכרים בריאים ונבונים ולבנים במידת האפשר כותבים על הדברים החשובים.
    כלומר לא רק שאין נשים גם שהן כבר ישנן? זה עוד יותר פחות ממה שאת סופרת. בעיתוןה ארץ במדור הדעות למשל לא משנה שכבר זמן רב הגברת מרב מיכאלי כותבת את המאמרים הכי אינטלגנטים זה לא עוזר. תמיד מרקוס ושטראסלר ועוד כמה ….כפי שציינתי בעיה גנטית חמורה ואין לכן להלין אלא על עצמכן. אומנם האינרטנט מלא כחול אשר על שפת הים בכותבות אינטגלנטיות וחכמות ורהוטות (שלא לדבר שכמה מהן פוטרו בעבר ממערכת עיתון הארץ ) אבל הן כנראה לא מגיעות לסטאנדארטים המחמירים של הגברים החכמים והנבונים. עובדה …..

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s