הקוד: צא"פ

בימים אלו גועשת מחתרת הרשת (זו שמתקיימת בצללי הקירות הגלויים, בהודעות אישיות ותפוצות ייעודיות, אחרי שהמידע לכאורה הראשוני לכאורה הוסר בחלקו מאתרי ה"שבבניקים" שבמסדרונות ברשת – רוטר ואחרים) מסיפור שלא יסופר, על אדם המוכר לרבים (למי פחות ולמי יותר), אשה שלא מוכרת לאף אחד/ת והאינטראקציה הלא שוויונית ביניהם, בה אנס לכאורה האחד את האחרת באופנים וצורות לכאורה, שהמילה "אכזריות" קטנה מלתאר אותן.

חלק מגאָשת הרשת נובעת מכך, שבחסות חוסר היכולת של כולנו לספר את הסיפור – עומדת לכאורה על פי השמועה) הפרקליטות לסגור את התיק. מאחר ואסור לדבר, לשמוע, לברר, לשאול, להפיץ, להתעדכן – לא ניתן לוודא שאכן זה הכיוון, ואם נניח שכך הדבר – לא ניתן לנסות למנוע אותו.

ושוב לכאורה: המתלוננת התלוננה, הנילון ידוע ומוכר (למשטרה ולחלקינו), לא היו מעורבים נוספים בסיפור הזה בעת שהתרחש, העדים לפציעותיה לכאורה של האשה העידו, לא היה צורך נראה לעין במודיעין ולא חשש ממשי לשיבוש חקירה (כאזרחית במדינה המתיימרת להיות דמוקרטית, אשמח לטיפה שקיפות, זכות הציבור לדעת ומידע שיראה לי את הסיבות להוצאת הצו) – ובכל זאת הוטל על המקרה צו איסור פרסום, או במילת הקוד המקוצרת, המוכרת בעיקר ליודעי חן: צא"פ.

צא"פ הוא שיטה מצויינת לנהל את העניינים מבלי שהחוק, ההיגיינה הציבורית או בעלי העניין יפריעו לבריוני החוק עם השטויות שלהם/ן.

בחסות צא"פ יכולים שוטרים להגן על ישבנם הנישא מרשלנות מקצועית ותפירת תיקים.

בזכותו יכולים כוחות הבטחון להפר את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת בטחונם של אלו שלא באים להם טוב בעיניים. כך אפשר לערוך מעצרים המוניים ופרועים של פלשתינאים בשטחים למען יראו וייראו או להימנע מלמצות את הדין עם מתנחלים שעברו עבירות קשות (מנזקי רכוש ועד נזקי גוף ורצח) נגד… כמה מפתיע: פלשתינאים.

זו גם שיטה מצויינת לחפות על חיילים ו/או שוטרים שעברו חוק קטן או שניים בנושא התנהגות לעצורים (מפרשת קו 300 ועד הירי ברגלו של פלשתינאי עצור), עילות מעצר וחוקים סמליים אחרים, אליהם הם מתייחסים כהמלצות בלבד.

צא"פ הוא שיטה מצויינת להגן על בעלי שררה או אנשי תקשורת, משפט, הון, הון-שלטון, פוליטיקה וחברה (בעלי הון ו"ידוענים") מהתמודדות עם תוצאות מעשיהם. כך הם נמנעים מתשלום מחיר חברתי על עוולותיהם, מחזיקים די בקלות את המקל בשני קצוותיו וממשיכים בחייהם באין מפריע. הסיפור שבתחילת הפוסט ישמש כהמחשה.

כך גם הוסתרו מאתנו ללא שום סיבה חוקית שמות הפסיכיאטר הרוצח וקורבנו (פשוט, למשפחות אחרות, של בן זוג רוצח ואשה נרצחת דלי אמצעים מהפריפרייה – אין מושג שאפשר בכלל לבקש דבר כזה….הנה לכם/ן מבחן בוזגלו של המאיון).

כשלמשטרה אין מושג ירוק איך להתחיל ואיך להמשיך את החקירה, או שאבדו מוצגים מהזירה, או שהפושע הוא "אחד משלנו", או שמישהו (הציבור, המדיה, העיתונות, השר, ח"כ כזה או אחר/ת, בעלי עניין, קורבנות, קבוצות לובי) יושב להם על הזנב והם פשוט רוצים לעבוד בשקט – הם מוציאים צא"פ.

מתי לא מוציאים צא"פ? כשהעבריין התורן הוא מישהו שהרגיז את מי מהמוזכרים מעלה ושבר את כללי המשחק המוקפדים של המועדון. זוכרים איך נכנסו ברמי דותן? בדודו טופז? בבניזרי? שום צא"פ לא הוצא בעניינם, כי ככה יעשה לאיש שהמועדון כבר לא חפץ ביקרו.

אם לחזור לסיפור הראשוני, הרי שברור לי שמי שקשורים אליו מהצד הכוחני והמכוער, שפשוט ידע שיש אפשרות לצאת נקי אם רק יתנו לו לנהל את העניין בשקט, וידע כיצד להשיג את השקט הזה – יתגלגלו מתישהו לפוסט הזה. אז הנה מה שיש לי לומר לך/לכם:

  1. אני מאמינה באמונה שלמה לאלמונית שהתלוננה ולא זכתה בשל הצא"פ אפילו לחסד הקל של היותה אות בא"ב ודמות מפוקסלת, שלא לדבר על בעלת שם, פנים וקול. אני שומעת בדמיוני את הקול הזה, שרבים כמוהו מסתובבים באוויר. הוא קיים ויישאר קיים. האיון הזה לא מאיין אותו, את הקול שלה. הוא יישאר תמונת מראה לאפס הגדול, לפוגע.
  2. אני מקווה בכל ליבי שהיא, תהיה אשר תהיה, תשכיל לתבוע בתביעה אזרחית ולרושש את מי שפגע בה מכל כספו, גם אם הכסף שלו מעורר בה קבס. המטרה מקדשת: מי שמסוגל למעשה אונס, הרי שמה שמגדיר את "האני" שלו הם כוח ובעלות. היינו – סקסיזם וכסף. תביעה מוצלחת יכולה לערטל אותו משניהם.
  3. אונס הוא רצח. לא במובן המשפטי – שם קיים מדרג עבירה ברור, הגיוני ונכון, אלא רצח נשמתה של הקורבן. לצד המהלכים המשפטיים והגנת הצא"פ, קיימת הסנקציה החברתית. ככה זה בדמוקרטיה. אתה חושב שניצלת בעור שיניך מלשלם מחיר חברתי ותעסוקתי? תחשוב שוב. העבירה לכאורה תפגוש אותך בכל פינה וצומת. יש קהילה הולכת ומתרחבת של מי שהסיפור מחלחל לתודעתם.
  4. אם תהיה לי השפעה רבה יותר על מהלכי חקיקה בעתיד, הרי שאחד החוקים שאני מתכננת הוא זה שמגביל בצורה משמעותית את יכולת השימוש בצא"פ. אז תהנו מהאפשרות הזו כל עוד היא קיימת, בבחינת שמחת עלובים.

למה כתבתי את כל זה?

אולי כדי לגרום לסקרנות מבורכת ולמידה של קריאה ביקורתית. היינו: לא כל הנוצץ זהב ולא כל צא"פ ראוי לחותמת של בית המשפט שאישר אותו (או שאולי כן?).

מסתבר בדיעבד שדבורית רמזה על כך בלקוניות (חפשו שורות חומות) כאן וכאן והלמו הוא עוקב מודאג

עדכון 24.4.11

דבורית עדכנה – הנילון לא נוקה. רק השתחרר ממעצר בית.

החברים שלה מתארים אשה אמינה, איכותית וערכית, ומהכרותם אתה ומכאבם חוששים שאולי הוכנס משהו לאלכוהול ששתתה (הכל לכאורה, כמובן – מביאה דברים בשם אומרם);

מייל מעמית לעבודה של הנפגעת (פורסם באישורו ובשינוי פרטים מזהים, בשל הצא"פ ובעיקר למען כבוד הנפגעת):

היא הגיעה לעבודה ומיד הבחנו שמשהו נורא ואיום קרה לה. היא התהלכה כפופה, מושפלת וללא הבעה. משהו מת בה. היא חמקה מהתעניינותנו, ואנחנו נזהרנו בכבודה ו"מחפירה"  בפרטיותה. אני זוכר שביקשתי ממנה משהו והיא התנצלה שהיא לא יכולה כי היא סובלת מפציעה. חשבתי לתומי שהיא נפצעה בעבודה (קורה לעתים) ואיך זה שאני, כמנהל, לא יודע מאירוע פציעה. היא ענתה שזה משהו אישי לא קשור לעבודה. תשובתה הגבירה את דאגתי כי היא מעולם לא התחמקה ממטלה. נהפוך הוא, היא תמיד הראשונה שמתנדבת בלהט לכל משימה ולעזרה לזולת בהחלפה ובגיבוי. בכלל, היא עובדת מצטיינת עם נתינה ענקית ורגישה למצוקת הזולת ומבצעת את מלאכתה מתוך תחושת שליחות.

כעבור כמה ימים, בעת שהייתה לבד במכון עם חבר למחלקה שהתעקש להבין מה קרה לה, היא פרצה בבכי מר וספרה לו את כל השתלשלות האירוע. הוא היה מזועזע והחל לשכנע אותה שתתלונן. היא חששה. אסור להניח לחרדתה הראשונית להפוך למציאות!!! אסור להניח לו לחמוק מן הדין. זה נראה כדפוס חשיבה והתייחסות קבוע. באה אליך הביתה בחורה פעם ראשונה, אתה מעשן סמים ומשקה אותה (השד יודע אם ומה הוא שם לה שם). לאחר מכן מתחיל לבצע בגופה כבכל העולה על רוחו ולא מתייחס למצוקתה גם כשהיא נאבקת בו. כל זאת מבלי לקבל רשות בשום שלב – לטעמי זאת לא התנהגות של אדם נורמטיבי.

תגובתו שלש אליק ביאור כאן בתגובות:

אני מכיר את המתלוננת שנים ומאמין לכל מילה שלה.
כי אין לה סיבה לשקר ואין לה אינטרס במשרה בערוץ 2 יש לה ג’וב שאין לאף אחת בארץ ושמבחינתי מדובר עבודת קודש והיא משקיע בו את הלב והנשמה.
אני הייתי "מת" להפקיד אותי בידיה.
חוץ מזה היא אמינה, היא יפה וסקסית והרבה גברים חושקים בה ואני מאמין שהוא חשק בה. ובגלל שהיא לא מאלה שקל להשכיב אותם אז היה תקדים באלכוהול ומבלי שתדע אולי עוד משהו ממסטל? (מעניין מי דואג כל חודש למרשמים של הסבתא? הלידול, פרידור, קלופיקסול, ריספונד?) למעוך אחד כזה בתוך כוס עם אלכוהול ולתת לבן אדם בריא זה להפוך אותו למשותק תוך שלושת רבעי שעה. ואני רגוע כי אני יודע עכשיו שאם אחשוב להשתמש באלימות ואחר כך יטען במשטרה שזה היה בהסכמה אז יוותרו לי מחמת הספק.

 

כתבה נוספת ברשת:

על אונס, השתקה, חופש ביטוי וגברים עם לב של אבן / רוני אלוני סדובניק, אתר News1

ועוד אחת: שלום בוגוסלבסקי, בסיפא של הפוסט שלו ונעמה כרמי עושה סדר בין סוגי צא"פ ושימושיהם

וגם:

יוסי דר – האם צא"פ מחייב בלוגרים?

יואב יצחק – מדוע מחרישים כלי התקשורת? (אתר News1 הקדיש את כותרותיו היום – 25.4 – לסוגייה הזו)

פוסט זה פורסם בקטגוריה חוק, נשים, פמיניזם, שוויון, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

200 תגובות על הקוד: צא"פ

  1. רבקה גילעד הגיב:

    פוסט מצויין ומדוייק.
    תודה,חנה

    אהבתי

  2. ליאן הגיב:

    פוסט מדויק ונפלא, תודה חנה.
    בימים האחרונים אני שומעת לא מעט משפטים בסגנון הזה: מי האדם? אם תגידי לי, אדאג להפיץ את שמו של הבן זונה. לא אכפת לי משום צו בית משפט ותמיד אוכל להגיד שסתם שמעתי שמועה כזאת ברחוב.
    כמו אזרחית צייתנית אני מפנה לרוטר וממליצה בחום לסתום את הפה.

    האחרונה שהמלצתי לה לסתום שאלה "למה".
    מה יקרה? הוא יתבע אותי תביעה אזרחית?
    שיתבע.
    העיקר שיגיע למשפט.

    כמו שלאור לא תבע את אשכר, כך גם החשוד הנוכחי באונס לא יתבע. וחבל.

    אהבתי

    • למתלוננת עומדות 2 זכויות להגנתה: אמת דיברתי ועצם התלונה במשטרה. כדאי לבחון את שתי הזכויות הללו בעין מקצועית ולראות מה הסיכון שהיא לוקחת על עצמה מול בריונות רשויות החוק, אם בכלל, בחשיפת שמו.

      אהבתי

    • חנה תודה על שאת נוסכת בנו אומץ לקום ולעשות מה שנכון.אפילו בסוריה כבר בוטלו חוקי החירום,רק אצלנו כיכר התחריר שלנו ריקה ושוממה ממפגין ושלט. ככה זה כש אצלנו עדיין האליטה השלטת שאפילו החוק והשמטרה לא יכולות לה-זו התיקשורת עצמה- לא כולם כמובן, אבל השיטה הפטריאכלית ואלו בעלי האחיזה בעיתונות ובתקשורת האלקטרונית-עושים מה שבא להם.
      והנה כאן שוב "אחד משלהם"- חשוד באונס אכזרי וחמור נהנה מהקונסליירי שלהם.

      יש להם לכלי התיקשורת סוללת עו"ד -שמהתלים בבתי המשפט לפי איך שאיך נוח להם-פעם אחת כשהם רוצים להסיר צווי איסור פירסום מעל נושאים שממש בא להם לפרסם הם משקיעים כסף וזמן כדי להסיר את הצווים, ובמקרים הפוכים כשפתאום מישהו משלהם עיתונאי או עורך ,אחד שליבו לב אבן לעשות מעשה כזה -פתאום אין אף כלי תקשורת שמבקש להסיר את הצו.מה, זכות הציבור לדעת נעצרת בפאתי מועצת העיתונות?
      איפה דליה דורנר כשצריך אותה? היא זו שנשאה את לפיד חופש הביטוי בפסיקות של העליון וכעת כנשיאת מועצת העיתונולת היא חייבת לאפשר את הסרת הצו מעל חבר במועדון היוקרתי שלה .זכות הציבור לדעת כוללת גם את  חברי הקלאב-"מד" שלה.

      בשולי דברי אוסיף כי צו איסור פירסום במקרים של עבירות מין, נועד ןלהגן על קורבנות עבירת המין מחשיפת פרטיהן במקרה והן לא רוצות בפירסום, הפיכת הקערה על פיה, כשקורבן העבירה משתוקקת בגאווה ויסורים לפרסם את קלונו של האנס באומץ כה רב ולתועלת הציבור-לא יתכן שהאנס הוא שיקבל מבית המשפט צו איסור פירסום על הפרשה.הרצחת וגם ירשת?

      אהבתי

  3. oren הגיב:

    הכתב שוחרר ממעצר בית לאחר שנקבעה ערבות ששולמה ע"י שתי נשים שמשמשות לו משענת וכתף לבכות עליה.לאורך כל התקופה פיזר שמועות לחבריו בהברנז'ה (לא מתמימות מתוך ידע שזה יגיע לאלפי אוזניים).וכאשר שוחרר ממעצר בית דאג לבקש שיפיצו שהוא שוחרר ונוקה מכל חשד, שהוא שבור נפש ומדוכא.
    ועוד הוסיף ציטוט שהכריז בפני חבריו וציינו שאינו מדוייק:"אתם לא יודעים באיזה קלות אפשר להפיל אדם." קולו נשמע ברבים ומאחוריו עדר תומכים נלהבים.אבל מדוע פנו אליו כאילו רק דעתו זה הנחשב? מדוע קולה לא נשמע?
    חנה,כתבה חזקה.

    אהבתי

  4. אז הבנתי שזה כתב?
    יותר מכל מזעזע אותי הכוח של הממסד החוקר, התובע לנהוג איפה ואיפה

    אהבתי

  5. חגי קלעי הגיב:

    כתיבה יפה על נושא שאסור לכתוב עליו. למרות שאני מסכים איתך בביקורת על השאלה מי יודע להשתמש בדרישה לצו איסור פרסום, נראה לי שחסר פה החצי השני – הביקורת על בית המשפט. אף אחד לא מכריח שופט להוציא צו כזה, ובכל זאת, ממש כמו בדיוני מעצרים, השופט שרואה מולו עורך דין ממולח ואפשרות לתסבוכת לא מהסס לפני הוצאת הצו. כל המילים היפות על זכות הציבור לדעת ושקיפות הופכות להיות משניות והחלטות לא מנותקות זוכות להכתיב את סדר היום הציבורי. אם יום אחד תהיי מעורבת בהליכי חקיקה, אני ממליץ להרחיב את סמכות הביקורת על שופטים בהחלטות ביניים שכאלו.

    אהבתי

  6. איל הגיב:

    יש דרכים
    והן רבות.
    אפשר לדעת
    בהן

    את זהות
    בן העוולה.

    אהבתי

  7. נטע הגיב:

    מילים המתדפקות על דלתות האלם, אטימות המערכת ואכזריות מדיניות ההשתקה יוצרות מאבק חורמה ואל לנו לחדול מלקיימו גם כאשר פרעה מקשיח את עורפו, אני איתך, חנה, בכל מילה, ובטוחה כי נוכל להם, יחד עם זאת אני כואבת מאוד את המחיר שמשלמות הנפגעות תוך כדי ואנו כולנו משלמים כחברה.

    אהבתי

  8. שרקן הגיב:

    כזכר אני בהחלט מסכים עם דעתך.

    אני גם חושב שגבר אונס יש לסרס (פיזית) ובגבר מכה ולו פעם אחת, צריך לטפל על מנת לשחרר ממנו את הדחפים האלימים ושצריך לעשות זאת, בהיותו כלוא עד גמר הטיפול.

    אבל דווקא בגלל שכך אני מרגיש, אשמח לשמוע ממך את דעתך על ארגוני הנשים שמילאו פיהן מים כשפרופסור נכבדה, בחרה להכות גבר – ולא כתגובה לאלימות מצידו.

    ציפיתי לגינוי ודיון ציבורי אך לצערי, הדוגלות בשוויון מחד, והימנעות מאלימות בין מינית מאידך, התגלו כחד צדדיות בדיוק כמו הגברים אדומי העורף שבהם הן נלחמות (ובצדק).

    אהבתי

  9. יעקב הגיב:

    נראה לי למיותר לנסות ולהכניס אג'נדה פוליטית לכל נושא, חשוב ככל שיהיה חשוב. 
    צא"פ הינו מכשיר חשוב ובהחלט צריך לבקר, להתריע ולהפגין התרסה חריפה כאשר עושים בו שימוש לא נכון ממש כשם שעושים שימוש לא נכון בכל כלי אחר אבל להכניס בדלת האחורית את נושא  הפגיעה בפלשתינאים, הגנה על המתנחלים קו 300 וכיו"ב נראה לי מיותר ולא מאוזן. 
    כמו כן אינני מקבל את העובדה רק מכיוון שאישה אומרת נאנסתי ומגישה תלונה במשטרה אכן כך קרה ויש להאמין לה מבלי לבדוק אם יש לה מניע ניסתר ו/או רווח (אפילו הסיפוק בנקמה עקב נושא אחר) שכן ממש שכמה שקשה לומר ולהגיש תלונה על אונס במקרה אמיתי קל מאוד לעשות זאת כאשר המניע הוא אישי.

    אהבתי

  10. העיסוק בצא"פ חשוב ונוגע, שלא נדע, לכולנו.דבריך שכנעו אותי בעיקר כאשר אני רואה כיצד מערכת משפט ( והמשטרה) משתמשת בכלי זה ובכלים אחרים כדי לקדם עניינים שלה, להסתיר עניינים שעליהם היא מעוניינת לכסות ולהדליף מידע חסוי כשהדבר משרת אותה.   

    אולם האמירה "אני מאמינה באמונה שלמה לאלמונית שהתלוננה"  מקוממת אותי מפני שהיא נאמרת מבלי שאת יודעת (כך התרשמתי) במי מדובר ( כוונתי למתלוננת) ואינך מכירה את פרטי המקרה. לכאורה את נלחמת בעוול באמצעות אי צדק.                נראה לי שאותו כתב הנחשד במעשה אונס שגה כאשר ביקש צא"פ כי הדבר רק מגביר את העניין ואת ההמולה סביב התלונה ומעביר את האירוע ממקרה פרטי למקרה מבחן העוסקת בעיקרון השיוויון בפני החוק. ככתב שעסק בתחקירים היה עליו להימנע מהוצאת צא"פ  . התפקיד הזה מחייב אותו לשקיפות.  מעניין אותי האם מישהו בתקשורת ביקש את הסרתו של הצו.
    אין זה  המקרה הראשון של התנהגות לא הולמת של עיתונאי או איש תקשורת שעליו אני קוראת באינטנרנט אך בכל המקרים הקודמים הפרשות התמוססו. לא מדובר רק על התעללות על רקע מיני אלא על התעללות נפשית בעובדים הזוטרים בגופי תקשורת ממסדיים ופרטיים. הדברים גלויים לעיתונאים אך לא מוצפים למעלה אלא
    " נזרעים" פה ושם באינטרנט. 

    אהבתי

  11. טעות: מעביר את האירוע ממקרה פרטי למקרה מבחן העוסקת בעיקרון השיוויון בפני החוק.
    צריך להיות : מעביר את האירוע ממקרה פרטי למקרה מבחן העוסק בעיקרון השיוויון בפני החוק. שהרי לא עסקתי בעוסקת במקרה אלא במקרה עצמו.

    אהבתי

  12. oren הגיב:

    ליעקב ולשלומית דוידוביץ.
    מדבריכם נראה שאתם לא ממש אובייקטיבים.ממש לא נראה לי שלבחורה בוגרת שאין לה שום קשר לעולם התקשורת,בחורה נאה ואמינה שהגיע עם סימני חבלה ברורים וסימני מצוקה ברורים ששינו את חייה מקצה לקצה יהיה כל אינטרס לגשת למשטרה לעבור את כל החקירות החטטניות לעבור את כל הבדיקות הפולשניות וללכת עד הסוף סתם כי בא לה להעליל עליו עלילות שווא.הדפוס הזה מתאים לבנות צעירות יותר שנעלבו בגלל שזרקו אותן אך לא לבחורה בוגרת שיצאה סה"כ לפגישה ויצאה משם חבולה ומבולבלת.וההפך מאחר ואתם לא מכירים אותה חובה עליכם להכיר ולהבין את הצד שלה.הוא מוכר ככתב נחמד ופיקח ואם תרצו מוכשר אבל מצד שני תגגלו את שמו בתמונות ותראו כמה קל לזהות נרקסיסט האוהב לתעד עצמו בכל רגע בחייו להצטלם בחזה חשוף או בבגד ים או עם מדים כגיבור בכל תמונה שניה הוא מציג את גופו לראווה.אז אם אדם כל כך מלא בנרקסיזם ובגאווה ומקיף אותו מסך שהופך אותו לגיבור השעה יתכן ורק יתכן שיהיה לו מאוד קשה להאמין שמישהי מסוגלת לחשוב שהוא לא מושך אותה ומסוגלת להביע סלידה מלקיים איתו יחסים  בערב הראשון להכירותם.אז יכול להיות שהייתה אחת כזאת שלא רצתה אותו מכל האלף אחרות שבאופן קבוע תמיד נופלות לרגליוחומר למחשבה

    אהבתי

  13. פינגבאק: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » אצבעות שחורות 22.4.11‏

  14. טל הגיב:

    והנה, שוב, כמו בכל דיון על עבירות מין, עולה נושא תלונות השווא. חושבת שחייבות לבער ולמגר את השיח הזה מקרבנו. כל עוד מספרן של תלונות השווא זהה (ואף פחות) בעבירות מין לעבירות אחרות, זו אך ורק הסטה של נושא חשוב, מקומם, בעלת חשיבות ציבורית ואישית לכל אחת מאיתנו אל אזורים נוחים יותר לדיון.

    אהבתי

    • תראי/ה איך מבלי שידעו במי מדובר כבר טופלים על הנאנסת תלונת שווא….כמה מוטמעים מנגנוני האשמת הקורבן וההגנה על התוקפן. ואלו שמעלים את עניין תלונת השווא אפילו לא שמים לב שהם בובה על חוט, מריונטה חסרת שיקול דעת של הפטריארכליה. ממש תגובה פאבלובית.

      אהבתי

      • ah הגיב:

        ולעומת זאת אלו שטוענות שחייבים להאמין אוטומטית לכל אשה שהתלוננה בלי לבדוק כלל את הנסיבות לא מוטמעת בהן שטיפת מח פמיניסטית, הן אינן בובות על חוט, מריונטות חסרות שיקול דעת של הפמיניזם הרדיקלי הג'יהדיסטי. תגובותיהן אינן פבלוביאניות בדיקלום מנטרות פמיניסטיות.
        מה פתאום הן מהצד הנכון  אידאולוגית ולכן  אסור להפעיל כלפיהן חוש ביקורת.

        אהבתי

        • לצערי, מלבד היות דבריך רוויי אי דיוקים (נזהרתי לא לומר שקרים מיזוגנים ודמגוגיה שקופה) לגבי עמדות מי שאינך מסכימ/ה עמם/ן, הם נגועים באותו פחד עמוק מנשים פמיניסטיות, פחד שמעורר בעיקר חמלה. הטוויס ממנו לשנאה פונדמנטליסטית ואלימה הוא קצר. לך לטיפול.

          אהבתי

          • ah הגיב:

            חחחח, תתפלאי, אני דוקא מאלו ששמחים שגולדבלט,קצב, אפרתי ועוד כמה
            הורשעו ונענשו ובטוח שאחוז תלונות השווא הוא נמוך. מפריע לי רק השיח שאוסר כלל על העלאת הספק אפילו במקרה ספיציפי, הפיכת כל מי שמעלה ספק אפילו במקרה ספיציפי לפי נסיבות לאויב העם. השיח לפיו חייבים להאמין לכל מתלוננת ולעמוד מאחוריה בלי קשר לעובדות המקרה כפי שהן מתגלות מאד נפוץ בשיח הפמיניסטי שאני נתקל בו ברשת, בפורומי תפוז,קפה דה מרקר, פייסבוקר וכד'. זה כמו שמתנחל כהניסט בכל מקרה של תקרית בין יהודי לערבי בטוח מראש שהיהודי היה המותקף ונקט בהגנה עצמית וחמאסניק בכל תקרית כזאת יודע מראש בודאות שהערבי הוא הקורבן להתקפה יהודית. זה סוג האנשים המכורים לאידאולוגיה בלהט שהעובדות במקרים ספיציפים לא מענינות אותן אלא השימוש שניתן לעשות במקרה מסוים כדי למנף אידאולוגיה.
            אין בדעה שלילית זו שלי על הפמיניזם הרדיקלךי והפרקטיקות שלו כדי להפוך אותי למיזוגן/שונא נשים/אנטי פמיניסט/מכחישן של דיכוי נשים וכד'. אני מסכים שיש בעיה של פגיעה מינית בנשים ויש מצב של אי שיוויון בשכר ובחלוקת נטל עבודות הבית וכד'. אבל איני יכול לקבל את הפרקטיקות של הפמיניזם הרדיקלי כפי שהן עולות מהשיח הזה ברשת.

            אהבתי

          • ah הגיב:

            אגב, קל מאד לזרוק ביטוי כמו שינאה פונדמנטליסטית אלימה. אני חושב למשל שמי שחושב שמלחמת לבנון השניה פרצה כי ההומו גנרלוס הישראלי אוהב מלחמות ולא כי זו היתה הגנה עצמית הכרחית נוכח פרובוקציות שלא היו נפסקות אילו הבלגנו על חטיפת והריגת החיילים רגב וגולדווסר ז"ל- הוא שלוקה בשינאה פונדמנטליסטית לישראל כי אינו מסוגל לחשוב באופן אוביקטיבי או בהגיון כשמדובר בישראלים מול ערבים ולמעשה זה סוג של אלימות להגיד שעליך לאפשר להם להשמיד חיילים שלך כאוות נפשם על הגבול כל אימת שמשתחשק להם לרצוח יהודי ואסור לך בשום אופן להגיב ולהראות להם שעל אלימות אתה מגיב באלימות שיוצרת הרתעה, כל זאת שנים אחרי הנסיגה המוחלטת מלבנון.
            כאן אין אפילו את התירוץ ( הלא נכון כשלעצמו) שמשתמשים בו לגבי השטחים שכשיפסק הכיבוש תפסק האלימות, מה עוד לעשות? לסגת מאצבע הגליל כדי שהאלימות תפסק?
            עד כאן על הומו גנרלוס ואוביקטיביות….

            אהבתי

  15. בעילום שם הגיב:

    מישהו חשב אולי שהצו איסור פירסום זה לא רק בשביל להגן על שמו הטוב אלא גם בגלל שאולי היו נשים נוספות?

    אהבתי

    • כשיש נשים נוספות דווקא מפרסמים כדי "להזמין" תלונות לחיזוק התיק. בכל מקרה יש צא"פ אוטומטי על פרטי זיהוי של מתלוננות על עבירות מין. כאן הצא"פ הוא על מי שהתלונה נגדו. 
      אגב, אני אישית לא מאמינה שיש אנס של פעם אחת.

      אהבתי

      • פעם שלישית גלידה הגיב:

        כל אנס היה אנס של פעם אחת בשלב כזה או אחר. אלה שתפסו אותם אחרי הפעם הראשונה אולי גם נשארו כאלה.

        אהבתי

  16. אפרת הגיב:

    שלומית, אבל זה בדיוק העניין. את אפילו לא שמעת את הצד שלה. אפילו לא שמעת שהיה מקרה כזה. איך את יכולה לדעת? אני רוצה להאמין שהשמועות גרועות יותר ממה שהיה באמת, אבל עורכי הדין שלו והמערכת מעדיפים כרגע את השמועות על פני אור השמש.

    אהבתי

    • מאיוש הגיב:

      גם אני לא מאמינה שיש אנס חד פעמי. רובם ככולם סדרתיים, לפחות עד שהם נתפסים. מחקרים מראים שאצל רובם, גם ישיבה ממושכת בכלא לא גורמת להם לחדול ממעשיהם, מדובר בהפרעה נפשית פתולוגית כמעט ללא מרפא.

      אהבתי

  17. דני הגיב:

    צו איסור פירסום לבקשת חשוד לא יכול להשאר לנצח אלא רק כמה שבועות, בין אם התיק יסגר ובין אם התיק יעבור לכתב אישום.
    כשהחשד נראה מבוסס לרוב החשוד בעבירות אלימות נשאר במעצר ולא במעצר בית.
    אם הפרקליטות תסגור את התיק, היא תאלץ עם  הסרת הצא"פ לפרסם את נימוקיה לכך.

    אהבתי

  18. דני הגיב:

    אגב, בשנים האחרונות התפוצצו עשרות פרשות הטרדה/אונס שבהם העבריין לכאורה היה  אדם ידועי ולא היה צא"פ, מה מיוחד בסיפור הזה ?

    אהבתי

  19. דני הגיב:

    קשה לי להאמין שמישהו בפרקליטות חושב שהוא יכול לעשות פרוטקציה לאדם ידוע בתיק אונס בחסות צא"פ…. לפי מה שקראתי הצא"פ כלל לא נתבקש ע"י המשטרה או הפרקליטות אלא ע"י החשוד. שאלה באמת למה השופט מאשר לו את זה כל כך הרבה זמן, כבר חודש….
    על סגירת תיק יכולה המתלונת לפנות לבג"צ ולעיתונות, זה לא כל כך קל וצא"פ לא יחזיק פה מול האינטרס הציבורי הוא יוסר. למזער יפורסם הסיפור ללא שם החשוד.

    אהבתי

  20. מי מכיר את האיש שבקיר את האיש שבקיר..
    (ישראל יצחקי לא?)

    אהבתי

  21. אני מתנגדת לשיפוט אטומטי. זה פוגע באינטרס של הנשים וגם עושה אי צדק. כאמור, לא ראוי לתקן עוול בעשיית אי צדק. אם יסץבר שבית המשפט  העניק חיסיון לאנס  יש לדון במעשיו של השופט.
    לאורן. כפי שאנו מתנגדים לשימוש בהתנהלותה של מתלוננת מחוץ לאירוע הספציפי כדי לקבוע את אמיתות תלונתה כך עלינו להתנגד לשימוש  ולשיפוט נאשם על פי דרך לבושו וכיוצ"ב שלא באירוע.

    נחכה ונראה מה יתברר, אם יתברר. נדמה לי, אם אינני טועה שלאחרונה המשטרה מחמירה באירועים של חשד לתקיפה מינית גם כאשר הדבר נוגע לבעלי מעמד בכיר. 
     
    בכל, מיקרה, אולי ישנםגורמים נוספים לאצ"פ. אולי, כפי שנאמר בתגובות, כאן, בודקים אם יש מתלוננות נוספות.

    אהבתי

  22. שומר חוק הגיב:

    בגידת השמאל בפעילות השלום שנפגעו מינית
    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-52114-00.html

    אהבתי

  23. טוב, אם זה האיש שהמונות שלו אצל הלמו  בקישור שנתת, נרגעתי.ֿ
    חשבתי שפרס.
    פעמיים נשיא – לא הייתי עומדת בזה.

    אהבתי

  24. אם זה האיש שהלמו מביא תמונות שלו בקישור שנתת, נרגעתי.
    חשבתי שפרס.
    פעמיים נשיא – לא הייתי יכולה לעמוד בזה.

    אהבתי

  25. אליקו ביאור הגיב:

    אני מכיר את המתלוננת שנים ומאמין לכל מילה שלה.
    כי אין לה סיבה לשקר ואין לה אינטרס במשרה בערוץ 2 יש לה ג'וב שאין לאף אחת בארץ ושמבחינתי מדובר עבודת קודש והיא משקיע בו את הלב והנשמה.
    אני הייתי "מת" להפקיד אותי בידיה.
    חוץ מזה היא אמינה,היא יפה וסקסית והרבה גברים חושקים בה ואני מאמין שהוא חשק בה.ובגלל שהיא לא מאלה שקל להשכיב אותם אז היה תקדים באלכוהול ומבלי שתדע אולי עוד משהו ממסטל?(מעניין מי דואג כל חודש למרשמים של הסבתא? הלידול, פרידור, קלופיקסול, ריספונד?)למעוך אחד כזה בתוך כוס עם אלכוהול ולתת לבן אדם בריא זה להפוך אותו למשותק תוך שלושת רבעי שעה.ואני רגוע כי אני יודע עכשיו שאם אחשוב להשתמש באלימות ואחר כך יטען במשטרה שזה היה בהסכמה אז יוותרו לי מחמת הספק.

    אהבתי

    • אליקו, תודה. מקריאת עדותה ומלמידת איכויותיה כפי שמגיעות אלי מעמיתיה, אין לי ספק באמינותה. הבעייה היא שלא תמיד נעשה צדק, וקשה יותר להבטיח עשיית צדק כשהטיפול נעשה במחשכים. לכן, מה שחשוב כעת זה לתבוע את ביטולו של הצא"פ ולמנוע את סגירת התיק בכל דרך אפשרית. שהאמת תתברר בבית המשפט – מקום שכנראה הנילון מעדיף לא להגיע אליו.

      אהבתי

  26. דני הגיב:

    סיפור מדהים. זה לא מקרה של מתלוננת שחיכתה 8 שנים להתלונן, זה לא מתלוננת שלדבריה "קפאה" ולכן לא התלוננה והענין הוא מילה מול מילה, יש סימני אלימות, מצבה הנפשי קשה מיד, אין לה אינטרס לפברק כזה דבר, אין לה הכרות קודמת עימו או יריבות מקצועית, היא בחורה מאוזנת רגשית, אין לה היסטוריה של התנהגויות לא מקובלות, בקיצור- כל הסימנים שהיא דוברת אמת, אין כל סיבה בעולם לא להאמין לה או להפעיל את סעיף הספק הסביר. למרות זאת הולכים לסגור את התיק, באיזה אמתלה ? מה ההסבר שניתן ?
    והכל תחת חיפוי צא"פ שלא מאפשר למחות.

    אהבתי

      • דני הגיב:

        בקריאה שניה אני צריך להוסיף את ההסתייגות המתבקשת. היות ואני לא מכיר את המתלוננת וניזון רק משמועות באינטרנט בהעדר פירסומים בעיתונות עקב הצא"פ- כל הדעה שגיבשתי מותנת בכך שהסיפור ששמעתי בשמועות הוא הסיפור הנכון עובדתית.

        אהבתי

    • דני הגיב:

      אני מבקש לצרף הסתייגות אחת- כל מה שאני יודע על המקרה זה משמועות באינטרנט, אין לי כל דרך לאמת אותן וכל מה שכתבתי כפוף לכך שאלו אכן העובדות האמיתיות.

      אהבתי

  27. L.L.B הגיב:

    האם ניתן לצפות בעדויות באתר בתי המשפט?
    יש אפשרות להעלות לינק? 

    אהבתי

  28. רוטטריסט הגיב:

    תקליקו על הקישור של אלמו.
    http://rotter.net/forum/scoops1/20983.shtml#16
    אלמו הזה יהיה כוכב

    אהבתי

  29. בלה הגיב:

    ויש גם כאן את הכיבוס של העיתונות שמגנה על חבריה הגבריים, זה לא מזכיר קצת את מקרה לאור? המטרה היא למסמס את זה עד שזה יירד מסדר היום הציבורי. הייתי ממליץ למתלוננת לעבור על בחוק ולפרסם את הכל ברבים בבלוג עם שמות, ושכולם יילכו לעזאזל.

    אהבתי

    • אגב, אני לא בטוחה שמבחינתה זו עבירה על החוק.

      אהבתי

      • ענבאך הגיב:

        עשויה להיות עבירה ועוד איך.
        למרבה הצער אפשר לתבוע על לשון הרע, גם כשמדובר באמת.
        אני מכירה מישהי שכתבה בבלוג שלה על האקס הבוגדני שלה וחטפה תביעת לשון הרע- אפילו שהדברים שהיא כתבה היו נכונים.
        וזה מקרה קביל למשפט (בסוף הוא ביטל את התיק כי נראה שהוא רק רצה למרר לה את החיים עוד קצת לפני הגט…).

        אני מקווה שהפרשה תתפוצץ ויורידו את איסור הפרסום, אבל גם במקרים שאין צו איסור פרסום ניתן לתבוע מישהו על מה שהוא כותב בבלוג שלו. ככה סתם בשביל הידע הכללי.

        -ענבר.

        אהבתי

    • "שכולם ילכו לעזאזל"  קצת מוגזם.
      מה רע ב"שכולן – אם ישנן – תלכנה למשטרה."

      אהבתי

  30. רינת הגיב:

    שמעתי מספר דברים מקוממים. על זה ששפטו אותה על התנהגותה בעת מצוקה אני חוששת שלא מבינים קורבנות מין. הן תמיד טועות מבחינה ראייתית במשהו וכל טעות קטנה עושים ממנה פיל.
    אגלה לכם סוד לפני שנישאתי-כשיצאתי עם בחור שמאוד אהבתי אני נתתי את כל מאת האחוזים מאצמי בכול והוא לעומת זאת אפילו לא נתן חמישית. יום אחד הוא סתר לי ודחף אותי ומאז חזר עלזה מספר פעמים ואתם יעודים מי הוציא אותי והציל אותי? החברים שזיהו את המצוקה שלי.
    אז פה זה לא היה אונס אבל היתה התעללות ואותי לא שאלו למה הלכתי אחריו כמה שבועות כמו עיוורת מהרגע שהרים עלי יד לראשונה. ולא יודעת למה למרות הכל השקעתי בו וגם כתבתי לו מכתבי אהבה למרות שידעתי שהוא עושה לי מה שאסור. כל יום ציפיתי שהעניינים ירגעו ושנוכלך לשכוח אבל תמיד היה יום שהוא התפוצץ עלי ותמיד האשים אותי בכל דבר קטן שלא מצא חן בעניו. עד שחברי התערבו ושמו לזה סוף. אז אל תתפלאו אם תגלו שהיא עשתה כמה טעויות ראיתיות כשאישה פגועה מנסה להתמודד לבד עם מצוקה היא תהיה בהכחשה ותרצה רק לשמוע שמה שקרה לא קרה וזה החלק שבו המתעלל יכול להשפיע עליה. בעלי אומר שזה פסיכולוגיה בגרוש ולכל דבר יש הסבר. שיהיה למתלוננת המון בהצלחה אני מחזקת ואני מבינה אותה

    אהבתי

  31. אלון כהן הגיב:

    אני מכיר טוב את המתלוננת, היא בחורה ברמה וכל הטענות של האנס הן שקריות והזויות לגמרי…

    אהבתי

    • דני הגיב:

      אני ניזון רק מהשמועות באינטרנט. השמועות הן קשות ואיומות. זה שהוא שוחרר די מהר למעצר בית ואח"כ שוחרר ממעצר בית עומד בסתירה מוחלטת לשמועות.
      לוגית יש 2 אפשרויות:
      א. השמועות מוטות.
      ב. בעזרת עו"ד ותוך ניצול תהילתו הוא מצליח לתמרן את המערכת המשפטית לטובתו ונגד הצדק והאמת.
      האינ טואיציה שלי אומרת שאפשרות ב' היא כנראה  הנכונה.
      יש לכן להלחם בצא"פ וכשיבוא היום בו יסגרו את התיק לפנות לבג"צ.

      אהבתי

  32. יונה צחורה הגיב:

    וואו..רינת.
    כמה טוב לשמוע שאת כבר אחרי הסיפור הזה ונשמע שהחיים שלך די מאושרים עכשיו. זה נכון..לפעמים במצוקה עושים בדיוק את הפך ממה שצריך. כולם גיבורים גדולים כצופים מהצד אבל ברגע האמת שמדובר בך אז הסיפור משתנה לגמרי. השיקול דעת משתבש וכל ההתנהגות לא ברורה. הכחשה ורצון עז להאמין שלא בדובר בטיפוס מסוג ד"ר ג'יקל ומיסטר הייד אלא רק בד"ר ג'יקל. חוסר הניסיון של בחורה מבית טוב שלא יוצאת למסיבות ומועדונים ולא מרבה באלכוהול וסמים או ביחסי מין מזדמנים. חוסר נסיון זה והרצון שלה להאמין "בקליפה" שהוצגה ולא "בגרעין" זאת הבעיה ומכאן דרכו של כל עבריין, נוכל, נצלן, סרסור, אנס פתוחה לעשות ככל העולה על רוחו בבני אדם.
    כל קורבן מתקשה להאמין שזה קרה לו. שהרי הוא זהיר..
    כמה פעמים בכולבוטק ניתקלנו בנוכלים שקורבנותיהם נותרו המומים ומבויישים? כמה פעמים נתקלנו בנשים שנפלו למלכודות של גברים שסחטו מהן כספים? כמה פעמים גבר הלך לנוכלת זונה שאיימה עליו וסחטה מימנו כל אגורה? כמה פעמים שמעתו על אישה מוכה שבכל חבטה היא לבעלה סלחה וחזרה? וכמה פעמים שמעתו על אישה שהוטרדה מינית בעבודתה ספגה וספגה ובכ"ז נשארה מפני שאין לה ברירה והיא צריכה פאת הפרנסה? וכמה פעמים שמענו בחורה שהכירה גבר ואז נאנסה ומרוב מצוקה ובלבול חיפשה דווקא אצלו את התשובה ואז דעתה שובשה ואז איבדה גם את דרכה וגם את שיקול דעתה? כמה?
    אין סוף לסיפורים האלה. אבל צריך לעשות להם סוף..
    אנחנו חיים במדינת דמוקרטיה ולא דיקטטורה! הפשע לא ישלוט כאן!!! ולכן מלחמה בתופעות אלה וממש לא משנה או מעניין מי או מה הפוגע היא חובה מוסרית וחברתית.
    חנה ישר כוח על הכתבה ורינת נגעת לליבי המון אהבה חיזוקים והצלחה

    אהבתי

  33. סתם_1 הגיב:

     
    הוא שאמרתי: לאחר פרשת קצב בה המערכת יצאה גיבורה גדולה, היא יכולה ללכת לישון, ויתר הנאנסות יכולות לצרוח ולצווח כאוות נפשן. שאלתי היא: האם אלמונים שיכתבו מאינטרנט קפה למשל, לא יכולים לרשום בפורומים את שם האנס?
     

    אהבתי

  34. פינגבאק: פרסום זהות חשוד באונס « הכל שפיטפוט – הבלוג של גולדבלט משה

  35. הוורדפרס שלי השתגע וסינן היום מלא תגובות. מתנצלת בפני אלו שתגובתם הופיעה מאוחר ובפני אלו שלא שחררתי את תגובתם כי היו בה פרטים מזהים ברורים מדי, שלא יכלתי לאשר עד שיבוטל הצא"פ.

    אהבתי

  36. גל הגיב:

    זה נורא, האונס, התגובות, הצא"פ (הנה עוד מושג שלמדתי והייתי מעדיפה שלא להגיע אליו)
    ואכן, אונס הוא רצח של הנשמה, והסביבה ותגובותיה אחרי אונס וגם הרבה אחריו יכולים ופעמים רבות, רבות מדי, מהווים מכה נוספת..
    על כולנו להיזהר בדיני נפשות אלה

    ליבי נתון לאותה בחורה-אשה ולשאר הקורבנות באשר הן והם
    ולאמונה ולתקווה שחינוך הוא המפתח להפחתת אלימות, ולחשש הנורא שהדברים לא ישתפרו, ודאי לא מעצמם

    אהבתי

  37. פינגבאק: Israeli TV Reporter Accused of Rape, Alleged Crime and Identity Under Gag

  38. אלי משולם הגיב:

    חנה שלום ובוקר טוב את כותבת שמעשה האונס נעשה באופנים וצורות שהמילה "אכזריות" קטנה מלתאר אותן.
    אינני מבקש תיאור מדוייק של מעשי האכזריות אבל ברצוני לשאול שאלה אחת שלא מצאתי לה תשובה בפוסט.עובדה אחת אני מבין שהיא יצאה חבולה ופצועה פיסית בגופה מן העניין (לבד מן הפגיעה הנפשית)
    האם המעשה המיני שנעשה באותה מתלוננת נעשה תוך כדי השקאתה באלכוהול ובחומרים נוספים על מנת לדכא את אפשרות התנגדותה?
    היה איזה רמז לכך אצל אחד המגיבים אבל חשוב לי לקבל תשובה ברורה בעניין הזה!

    אהבתי

  39. אלי משולם הגיב:

    לענבר

    טענת "אמת דיברתי" יכולה לעמוד להגנת נתבע בתביעת לשון הרע רק כשמדובר בעניין שהוא ציבורי. מעשי בגידה של אקס הם עניין פרטי לכן פרסום ברבים של דברים בכגון זה אכן יכול להוות לתביעה בגין לשון הרע שטענת אמת דיברתי לא תסייע בהגנה מפני תביעה כזו.  

    אהבתי

  40. אהרון פ. הגיב:

    המניפסט הזה שהעלית לאויר כאן הוא מעשה מרושע ומגונה שעטוף באריזה פמיניסטית צלופנית שאינה מכסה את תוכנו עתיר הרוע.
    ועכשיו אנמק לך היטב את האמירה הנ"ל, למרות שאני מניח שבחסות הפמניזם הלוהט ילהט בך יותר לסתום פיות של מי שחושבים אחרת.
    1. חזקת החפות – האיש כרגע בגדר חשוד. כאשר אתה חשוד, כל אמירה מהסוג של: "אני מכירה את הנפגעת והיא שה תמים, אדם נפלא ומאכילת ציפורים רעבות לארוחת בוקר" היא אמירה לגיטימית אך לחלוטין אינה רלוונטית. במקרה הטוב היא ניסיון להטות את הכף בדרך לא כשרה, במקרה הרע זו נקיטת עמדה לפני שיש הכרעה משפטית.
    אבל, מכיוון שזה כבר נעשה אז לשם האיזון למה שנאמר כאן הנה גילוי נאות: אני מכיר את החשוד. הוא בחור נפלא, איש אדיב, מנומס ומקסים, עתיר חברות מהמין הנשי ובעל אפשרויות אינסוף בתחום זה. לא, אין שום סיבה בעולם שיכולה לגרום לו לעשות מעשה כזה. אני מאמין לו בכל נימי ליבי ונפשי ומשוכנע שמדובר בעלילת שווא.
    2. אלימות? לא מה שחשבתן – העובדה שהאשה יצאה חבולה אין משמעותה שהיה אונס או אלימות לא ראויה. כידוע לכם, יש אנשים שאוהבים לקיים יחסים תוך ביצוע של אקטים אלימים ויש לנטייה הזו שם: סאדו מאזו, או בשמו המקצועי: bdsm.
    האם זה מה שקרה שם? אינני יודע. אני בהחלט כן יודע שהגברת המדוברת שמה באלבום הפייסבוק שלה תמונות שלה בבגדי סאדו מאזו ואחר כך הסירה אותן.
    3. העוול הרטרואקטיבי – פרסום שמו של חשוד לפני שהועמד לדין הוא בעיניי אחת העוולות הגדולות ביותר בדמוקרטיה הישראלית. זה אולי חוקי אבל זה מסריח מהראש. כמה פעמים ראינו בשנים האחרונות חשודים שכתבו עליהם חשדות איומים ונוראים ואחר כך זוכו ונוקו לחלוטין , קרי: התיק נסגר מחוסר אשמה (להבדיל מנימוק של חוסר ראיות)?
    הרבה מקרים כאלו התרחשו, הרבה מדי.
    והחשודים? חייהם ושמם הטוב הלכו לבלי שוב. בעיתונים עטפו דגים אבל גוגל זוכר גם זוכר לנצח ושמם נחרט לדיראון עולם.
    כן, הטיעון של "אם יפורסם שמו אולי יבואו מתלוננות נוספות" מוכר היטב אבל הוא טיעון אווילי מאין כמותו. יואילו להגיש כתב אישום לאחר שיהיו משוכנעים בפרקליטות ובמשטרה שיש ראיות נגד האיש ואז יפורסם שמו ואם יהיו מתלוננות נוספות יוגש כתב אישום נוסף ו/או מתוקן.
    מה הלהט לפרסם שם של אדם שייתכן שעוד רגע קט ייצא זך כשלג??
    זהו להט שמה שמניע אותו היא תערובת של רכילות, פמיניזם עיוור, ותאווה עמוקה לצבע הצהוב.
     

    אהבתי

    • רון הגיב:

      אהרל'ה, כפרה, נראה שאתה יודע הרבה יותר ממה שמותר לפרסם.
      אני מניח שאתה מכיר את הפרטים הנוגעים לאותו "צדיק" שהרוע היחיד שאני רואה כאן הוא המעשים האיומים המיוחסים לו.

      1. לעניין החפות – זה שהוא חף מפשע, לא אומר שחשדות חמורים שתלויים נגדו צריכים להתברר תחת צו איסור פרסום במשך זמן רב כל כך. חוק בתי המשפט קובע שהכלל הוא פרסום והחריג הוא איסור הפרסום. למה אותו חשוד ספציפי זכאי ליהנות מהחריג?

      2. כמי שיודע דבר או שניים על BDSM אני יכול לומר לך שזה לא מגיע לחבלות אלא במקרים נדירים. אבל גם אם הקשקוש שלך, היישר מבית מדרשו של עוה"ד של החשוד היה נכון, גם מי שאוהב/ת סקס אלים כשהם אומרים "לא" – זה לא. אולי לאותו חשוד היו קשיים בהבנה, אולי הוא עשה כל מיני דברים לא מאוד חוקיים כדי לשלול ממנה את היכולת להתנגד ואולי זה לא ממש עניין אותו. לא יודע. לא מפרסמים כרגע.

      מעניין איך אתה יודע מי זו הגברת המדוברת כי צו איסור הפרסום חל לא רק על החשוד אלא גם עליה. ושוב אני תוהה מה האינטרס שלך בכל הסיפור.
      וזה שמישהי הצטלמה בצורה כזו או אחרת לא אומר שמותר לאנוס אותה באכזריות.

      3. עוול רטרואקטיבי? זה נורא מרגש ומשמח (בחיי!) לשמוע שיש לך אידיאלים וערכים. אבל החוק קובע שאיסור פרסום על פרטי חשוד הוא החריג, לא הכלל. בטח לא במשך חודשים.
      ואפרופו אידיאלים, ערכים ועוולות, לאנוס באכזריות חמור בעיניי פי כמה מלחשוף שמו של חשוד. 

      וכל אותם מליוני חשודים שנכתבו עליהם דברים איומים ולאחר מכן התברר שלא דובים ולא יער הוא שלא היה על שמם איסור פרסום.
      מדוע אם כן החבר/לקוח שלך שונה? 

      הטיעון הוא לא (רק) יבואו מתלוננות נוספות – הוא שיש דברים שלא מבררים בחשכת צו איסור הפרסום ואותו חשוד ספציפי (אנס פר-אקסלנס לדעתי) אינו שונה ואינו זכאי להגנה לשמו הטוב. מה גם שהוא לא ראוי לשם טוב, גם אם כל מה שהוא אומר אמת.

      ידידך/לקוחך החשוד זכה להגנה לשמו הטוב במשך זמן ארוך מאוד ושמו טרם נוקה. הגיע הזמן שהציבור ידע על כך.
      עם כל הכבוד לייסוריו ולנזק שייגרם לו, מיוחסים לו מעשים חמורים והציבור צריך לדעת על כך.

      אהבתי

      • אהרון פ. הגיב:

        רון
        דבריך רצופים דמגוגיות (לעיתים) וחוסר הבנה (לעיתים קרובות), אבל אנסה לבאר לך, אולי תחכים מעט.
        1. זה שהחוק מתיר לפרסם שם חשוד אין זה אומר שהדבר הגון. זו שאלה מוסרית לגיטימית וברת ויכוח. אני, כאמור, סבור שהמקרים הרבים שבהם הוכתם קשות ולעולמי עולמים שמם של חפים מפשע דורשות דיון מחודש בחוק הזה. לטעמי יש להמתין להגשת כתב אישום.
        שנית, כשם שהחוק מתיר לפרסם שם חשודים, אותו חוק גם מתיר לבית המשפט לאסור על פרסום כזה. איסור הפרסום נעשה – בין השאר  – במקרים שבהם בית המשפט חש שהראיות קלושות למדי וישנו סיכוי טוב שהאיש ייצא חף מפשע ולכן מונע פרסום בטרם מוצתה החקירה.
        2. אני שמח לשמוע שאתה מבין בתחום הסאדו-מאזו, אני אגב לא ממש מבין בו. אבל דבר אחד אני מבין היטב: כשאשה מעלה תמונות בהקשר זה לפייסבוק שלה ורגע אחרי אירוע מכונן מהסוג המתואר ממהרת להוריד אותן, יש סיבה לחשוב שיש לה מה להסתיר, אחרת לא היתה נוקטת בפעולה הזו.
        3. אני שמח שאתה מתרגש מעוולות של אנשים ועוד יותר שמח לשמוע שאתה שמח כשהם נענשים. דא עקא, אין שום קשר בין מה שכתבת לבין הטיעון שלי.  לאנוס באכזריות זה אכן חמור ויש להטיל על מי שעושה זאת עונש חמור ביותר, ולצד זה, לפרסם שמו של חשוד שאחר כך יתברר שלא עשה דבר אך הכתם ילווה אותו לשארית חייו – זהו בעיניי מעשה אכזרי גם כן.
        אגב, העובדה שאתה כותב ביטוי כמו: "אותו חשוד ספציפי" ואחר כך קובע: "אנס פר-אקסלנס" מסגירה את כל גישתך הבלתי לגיטימית. אתה, כמו כותבת הטור הזה, כבר שפטת, חרצת וגם תלית אדם, והאמת כבר לא ממש מעניינת אתכם.
        אינני פרקליטו ואפילו לא לא חבר שלו, אבל אני כן מכיר את החשוד וכן מאמין לגרסתו. אלא שאני, בניגוד אליכם, מציע לתת לרשויות למצות את החקירה בשקט ובמקצועיות, בלי לשפוט, בלי לקבוע בפסקנות (אך כן להביע דיעה), בלי לרצות דם ובלי לתלות בכיכר העיר טרם עת.
        נ.ב. מציע לכם להיזכר מה קרה לפני כמה שנים כשהיה סיפור דומה עם כתב עיתונות שיצא זך כשלג והתיק נסגר מחוסר אשמה.

        אהבתי

        • רון הגיב:

          איך כתב חנוך לוין? לנסר את אישתי גם אני יכול.
          לכתוב דמגוגיה, ואי הבנה זה נחמד, אבל אנא, התכבד ותסביר מה הדמגוגיה ומה לא הבנתי. נדמה לי שהבנתי היטב, אלא שההבדל בינינו הוא שאתה בוחר להאמין לאנס ואני בוחר להאמין לקורבנו (אני אעשה לך את החיים קלים – זו טענה דמגוגית, אלא שאני מעריך שזו המציאות. האיש אנס – כמו שכתבה חנה איפשהו למעלה, דברים כאלה אי אפשר להמציא).

          לא הגון? ובכן חבוב, Life isn't fair. זה באסה שצריך לעצור אנשים, זה באסה שצריך לכלוא אותם, זה באסה שיש רוע שפעת ומוות. אבל מה לעשות, אלו החיים.
          לדעתי זה לא הגון לא לפרסם שפלוני נחשד במעשה פלמוני. למה? כי לנו כציבור יש את הזכות לדעת.
          אם אדם אכן זך כשלג הוא יצא מזה. וגם אם יגרם לו נזק – ובכן, Life isn't fair. מסתובבים להם הרבה יותר מנוולים חופשיים מאשר ישנם מאחורי סורג ובריח.
          הרבה מאוד אנשים לא יזכו לצדק כי החיים לא הוגנים, אז אם ישנם כמה חפים מפשע ששמם יוכתם, זה מחיר שאני מוכן לשלם מבחינה מוסרית. כן גם אני באופן אישי.

          אני לא אומר שאי אפשר לאסור פרסום לשלב מסוים – אבל חודשיים? נא-אה. ולא, לא עד הגשת כתב אישום. לנו כחברה יש זכות לדעת.
          שאחרת, יקרה מקרה כמו זה שבו אדם שאני מאמין בכל ליבי שביצע מעשים איומים יצא לחופשי כי לאיזה פרקליט או פרקליטה יש תיקים יותר טובים להתעסק איתם שסיכויי ההצלחה שלהם גדולים יותר. מצטער, עלי זה לא מקובל.

          באשר לBDSM, אני לא מבין, אני יודע דבר או שניים. אתה יודע זה מצחיק לאללה. מצד אחד אתה מצפה מהמתלוננת (לדידי הקורבן) להיות הוגנת לאללה כשידידך (לדידך, הקורבן) מתחבא מאימת הציבור כבר חודשיים. יש לבחור מה להסתיר?
          תשמע, עד כמה שאני יודע יחסי מין בהסכמה לא נגמרים בשטפי דם. אולי יש לי עוד מה ללמוד בחיים, אבל למה שלא תשאל את ידידך איך קורה שבחורה יוצאת עם שטפי דם בכל הגוף מיחסי מין בהסכמה? 

          הזכרת בסוף דברך את אדם שוב (שגם הוא, לדידי, לא חף מפשע) ואני אזכיר את רמי הויברגר שהואשם באונס, נעצר לחקירה ושוחרר. שום רבב לא דבק בו. הכתם לא מלווה אותו לשארית חייו.
          אני לא חושב שזה אכזרי, אני חושב שזו המערכת וכך היא עובדת.
          לא חסרים אנשים שנעצרו על לא עוול בכפם, נחקרו שוחררו וכדור הארץ לא החל להסתובב לכיוון השני. השמש לא עמדה דום בגבעון.

          מה שכן, עשרות אלפי נשים מדי שנה חוות תקיפות מיניות ורק אחוז זעום מהחלאות שאחראים לתקיפות האלה זוכים להרים את הסבון מרצפת המקלחת בכלא, לצערי הרב.
          זה אכזרי בעיניי.

          וכן, אני חרצתי את הדין. אני שמעתי (חלק) מגירסתה. ואני מאמין לה בכל ליבי.
          זכותי. כל עוד לא קוראים לי "כב' השופט רון", זכותי, כחלק מהציבור לחוות דעה. יש לך בעיה עם זה?
          life isn't fair.

          אהבתי

          • אהרון פ. הגיב:

            נו טוב, אם אתה אומר על אדם שהליך החקירה שלו הסתיים והמשטרה + הפרקליטות קבעו שהוא חף משפע, שגם הוא לא חף מפשע, אז חבל על הדיון כולו, אין מה להתדיין עם אדם כמוך.
            אתה לא מאמין בחפותו של אדם לפני שהסתיימה חקירה, אתה רוצה שיפרסמו את שמו, אתה לא מאמין בחפותו גם אם הסתיימה חקירה ונקבע שהוא נקי. ובקיצור: אתה רוצה סדום ועמורה:
            שאפשר יהיה להכפיש, שאפשר יהיה להעליל, וששום רשות או הליך חוקי לא יוכלו למנוע זאת.
            לא הייתי רוצה לחיות במדינה אם אנשים כמוך.

            אהבתי

    • קרוב משפחה הגיב:

      אהרון, תרשה לי? בסעיף 2 בנוגע לתמונות. ואלו העובדות הנכונות
      1).בדובר בתחפושת חד פעמית לצורך הופעת סטנאפ ראשונה שביצעה בערב במה פתוחה באחד המועדונים.
      2). ההופעה היתה מילולית בלבד (ללא קטעים גסים)
      אני ועוד 2 מחברותיה צפו בהופעה בת הכ-6 דקות וצחקנו והתרשמנו ברמת הכתיבה ומהטקסט השנון.
      3).התמונות הוסרו ע"פ המלצת עו"ד בכדי למנוע פתחון פה כפי שאתה עושה כעת.
      4).כמה נורא לדעת שאתם נכנסים לכרטיס שלה בפייסבוק ונוברים בכל פרט תמים בשביל להפוך אותו לפרט מכתים,צהוב ומלוכלך.
      אלה העובדות.
      בכל שאר הסעיפים שציינת בהם את טענותיך לטובת החשוד ואת כל ההסברה והיחצ"נות והטענות שבחלקן מורגשת התנשאות ביחס למעמד החשוד/מתלוננת אני מציע שתשאיר לעורך דינו של החשוד ולא תתימר להיות במקומו.

      אהבתי

      • דני הגיב:

        תודה שהבהרת. כבר היו לי ספקות כשקראתי את נימוקי ההגנה שהועלו ( שהיא חובבת סאדו כביכול וכד'), אבל מתברר מדבריך שאלו תירוצים מיתממים וקלושים שלא יכולים להסביר אקט אלים, אקט שנשאר לפיכך מה שכל אקט אלים הוא לכאורה אלא אם ניתן הסבר סביר אחר –  מעשה אלים ולכן שלא בהסכמה מטיבעו.

        אהבתי

    • ענת הגיב:

      יש לי חדשות בשבילך – גם אם אישה מתהלכת מדי יום ביומו עם מחוך ועם ביריות, זה לא אומר שהיא לא יכולה להיות קורבן לתקיפה מינית.
      חשבתי שעברנו מזמן את השלב שבו אנחנו מייחסים חשיבות לשאלת סגנון הלבוש של הנפגעת בבואנו לבחון מקרה של תקיפה לכאורה.

      אהבתי

  41. מתן שירם הגיב:

    אני לא מבין את משפט השדה הזה. הבנאדם, להזכיר לכם, הוא בחזקת חשוד: חף מפשע כל עוד בית המשפט לא קבע אחרת. ומה אם יקבע בית המשפט שהוא חף מפשע? מה, לא קיים סיכוי כזה?
    במידה והוא יימצא זכאי, חוסר האחריות וחוסר הסבלנות הזה עלול להרוס חיים של בן אדם. אם לא לגרום לותו מואשם (שצמאון הדם הביא לחשיפת שמו ברחבי הרשת) לסיים אותם בעצמו.

    אהבתי

    • רון הגיב:

      למעלה מ 90% מתיקי החקירה לא מגיעים כלל למשפט, הם נסגרים במשטרה ובפרקליטות, כך שבהרבה מאוד מקרים לביהמ"ש כלל אין הזדמנות לקבוע אם האיש אשם או חף מפשע.
      הפרקליטות מביאה לביהמ"ש את התיקים הבטוחים ולכן גם שיעור ההרשעות גבוה כל כך (בישראל 98% בעוד שבארצות אחרות זה עומד גם על אחוזים נמוכים משמעותית).

      השאלה כאן היא לא שאלה של חזקת חפות אלא שאלה למה אותו חשוד זכאי להגנת צו איסור פרסום, כשזה החריג לכלל שקובע החוק ולמה זה צריך להימשך כל כך הרבה זמן.

      אהבתי

    • הסתייגותך נרשמה, למרות שהיא לא רלוונטית לנושא הפוסט ולמרות שאתה זה שקורא לו "נאשם" ולא אני, שמתייחסת לצא"פ ולא מייחסת לאף גורם הגדרות משפטיות שגויות.

      אהבתי

  42. היפרון הגיב:

    צודק אהרון! חתיכים לא אונסים.
    גם עשירים לא גונבים.
    ושוטרים לא מבצעים פשעים.
    גם על ארז אפרתי, האנס (את זה מותר לכתוב? בית המשפט הכריע הרי), אמרו אותם דברים. מלח הארץ, כפרה עליו, נשמה טהורה, תראו איזו ארוסה מהממת יש לו. בטח סתם איזו כונפה שמחפשת נקמה התלבשה עליו, מסכן. משפט שדה! תיק תפור! אין שום סיבה בעולם שיכולה לגרום לו לעשות מעשה כזה.
     
    העולם הוא אותו עולם, והתומכים באנסים הם אותם תומכים עם אותם טיעונים. בדבר אחד יש הסכמה – הלוואי שזה יגיע למשפט.

    אהבתי

  43. אהרון פ. הגיב:

    היפרון,
    כהרגלם של פופוליסטים נתפסת לרבע מילה בתוך תגובתי הארוכה והמנומקת ועליה בנית תגובה דמגוגית. כתבתי על החשוד תוך הדגשה שזה לא רלוונטי אלא רק תגובה לכל אלה שמהללים ומשבחים את המתלוננת – שגם זה לא רלוונטי.
    חתיכים אונסים גם אונסים ועשירים גונבים גם גונבים ונשים משקרות גם משקרות, לעיתים כמובן. מגוון המניעים שלהן רחב: אכזבה, חרטה על המעשה, צורך עז בתשומת לב, ועוד כהנה וכהנה.
    אין זה אומר שנשים לא עוברות לעיתים אונס ובמקרים אלו יש למצות את הדין כראוי ועד הסוף.
    כל זה לא סותר כאמור את שלל טיעוניי האחרים והמפורטים.

    אהבתי

  44. אבי נהיר (bfou) הגיב:

    קודם כל, לנושא הפסיכיאטר, מגוגל מצאתי שצו איסור הפרסום הוצא לבקשת בת זוגו הקודמת. לגיטימי לדעתי.

    שנית אני בז לכל החוכמולוגים שמפיצים רמזים לגבי שם החשוד, גם אם יודעים מה זה אקרוסטיכון. כמו ילדים של בית ספר שמנסים לעקוף את המורה. גיחי גיחי כזה. אתם חושבים שנעשה פה עוול עד כדי "דגל שחור"? פרסמו שם מלא ותחת שם מלא.

    שלישית אני חושב שכאן, כמו ברוב המקרים, המערכת אינה מרושעת או מטומטמת. אם המערכת הוציאה צא"פ להגנה על החשוד, ועוד הוא נמצא במעצר בית בלבד, סימן שהמערכת חושבת שאין דברים בגו'. למרות שהמתלוננת נשמעת לך אמינה. ולגבי "קראתי את עדותה. אי אפשר להמציא דבר כזה" ו-"אני מאמינה באמונה שלמה" – איך אפשר כל כך להאמין מהר לצד אחד, ולסרב להאמין בשום אופן לצד השני או למערכת?

    ורביעית: למרות הסעיף הקודם, ולמרות סלידתי מגישתך ומהאגרסיביות שלך, אני חושב שטוב שכתבת כפי שכתבת. שוב – אני מאמין שברוב המקרים המערכת בסדר, אבל טוב שיש ביקורת שתשמור עליה ככזו.

    אהבתי

  45. רז הגיב:

    תגידו, מישהו בכלל שאל את המתלוננת אם מתאים לה שיעסקו כך בענייניה? אולי כל הפרסום הזה בבלוגים וברשתות החברתיות פוגע בה?
    אין לי מושג היכן טמונה האמת, אני רק יודעת שאילו אני הייתי במקומה ומתלוננת, כל הקרקס המקדים הזה היה מאד מפריע לי.

    אהבתי

  46. רינת הגיב:

    כמה אכזריות יש מחלק מהתגובות כאן.
    שמתם לב שהנשים כאן מגינות ועוטפות את הקורבן בהגנה ואהבה בעוד שרוב הגברים חלקןם מלווים ונחבאים אל הכלים אך הבולטים שבהם מעיזים לגמד את התופעה ולזלזל בתלונה. ואני קוראת כאן על אקט שהפך לאלים ושמנסים להפוך את זה לאקט תמים ונסיון לכוון את המגיבים לחשוב שמדובר בעוד תלונת שווא של מתלוננת שנעלבה.
    אני מזועזעת מעצם המחשבה שאנשים יכולים להיות בעלי לב קר
    ואכזר.

    אהבתי

    • ובה בעת הם סולדים מגישתי ומהאגרסיביות שלי 🙂

      אהבתי

    • רז הגיב:

      תיקון: את קוראת פה על אקט שאף אחד מאיתנו לא יודע את פרטיו המדויקים והאמיתיים. כאדם, מאד מפריעה לי לקיחת הצד האוטומטית הזו. כאשה, הגישה הזו מעליבה אותי.

      אהבתי

      • אז תעלבי. את לא המתלוננת ולמעשה את מוחה נגד שימוש שאת עצמך עושה בה בדברייך. זהו הפאסיב-אגרסיב הקלאסי בהתגלמותו.

        אהבתי

        • רז הגיב:

          זה שאני אשה שלא לוקחת את הצד "שלנו" על אוטומט, הופך אותי לפאסיבית-אגרסיבית? זה שאני תוהה אם מישהו בכלל דיבר עם המתלוננת ושאל לדעתה בעניין הפרסום, הופך אותי לפוסלת במומי?
          את הופכת את הדרך שלך הזו למטרה, ולא לאמצעי. באמת סליחה שאני מתנגדת לגישה העיוורת והעקרה הזו.

          אהבתי

          • רז, תקראי שוב את התגובות שלך עצמך. מהראשונה עד האחרונה – דמגוגיה וסחיטה רגשית. את לא המתלוננת ומה שאת היית מרגישה כמתלוננת לא ממש רלוונטי לסיפור הזה. גם לא ההתעקשות שלך להכניס אותה לכתיבה שנמנעה מלהכניס אותה ככל האפשר, ואז למחות נגד הכנסתה. אם לא פאסיב אגרסיב – אז זה חוסר יושר פשוט. תבחרי. האמת היא שאין לי סבלנות לסגנון הזה. נגמרה לפני שנים.

            אהבתי

  47. פינגבאק: טוב שיש חברים « בְּלוֹגאִישִׁי

  48. פינגבאק: מידע לציבור – צווי איסור פרסום על שמות חשודים בעבירות מין |

  49. אהרון פ. הגיב:

    וחבל שאת מוחקת באופן סלקטיבי תגובות שלי. יחי חופש הביטוי של אבירת הפמיניזם.
     

    אהבתי

    • תכתוב כמו בנאדם ולא אמחק. המחיקות הן על "איך", לא על "מה".

      אהבתי

      • אהרון פ. הגיב:

        ברור, כשהביקורת עלייך כואבת מדי את מוחקת. לא קיללתי ולא דיברתי דברי הבל, כתבתי את דעתי על הפסקנות שלך ומחקת את דבר הביקורת. לא אכתוב כאן יותר, כי במקום שבו יש חופש ביטוי סלקטיבי אין טעם להתדיין. את מוזמנת למחוק גם את כל שאר תגובותיי.
        היי שלום.
         

        אהבתי

  50. מירית ה. הגיב:

    שלום רב,
    ראשית, עובדות רבות הנטענות במאמר אינן נכונות ופשוט אינן עולות בקנה אחד עם המציאות כהוויתה וכדאי שכותבת הדברים תערוך בדיקה עיתונאית מינימאלית, לפני שהיא מפרסמת עובדות לא נכונות במיוחד כשעסקינן בדיני נפשות.

    מעבר לכך, עובדות רלוונטיות וחשובות נוספות נשמטו משום מה מהמאמר.
    לאור רוחו של המאמר ועמדותיה החד-צדדיות של מחברתו קשה להאמין שההשמטה היא מקרית וזה נראה יותר כמו מעשה מכוון שנועד להשחיר את פניו של העיתונאי ללא כל קשר למציאות והכל באצטלת-שווא של תמיכה במתלוננת, שעה שאין מדובר אלא ברשעות ומגמתיות מהגרועות שקיימות בעולם התקשרות.

    דוגמא מאלפת לגבי הפרטים ה"קטנים" שנשמטו מטעמים השמורים עם כותבת המאמר היא העובדה ששתי ערכאות משפטיות שחררו את החשוד למעצר בית (שהסתיים לפני שבועות מספר) תוך הבעת דעה, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, באשר למיהמנות המתלוננת ואמינות גרסתה.

    אחת הסיבות להוצאת צו איסור הפרסום במקרה הזה, היא כדי למנוע מאנשים כמו כותבת המאמר מלנקוט עמדה בלתי הוגנת ובלתי מבוססת המכפישה שמו של אדם ברבים לא רק בטרם הוכחה אשמתו, אלא אף בטרם הוחלט האם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום.
    העובדה שעל אף התלונה בעבירה כה חמורה של אונס הוא שוחרר ממעצר היא כמובן עובדה המשמשת לזכותו, וברור שלכותבת המאמר, אשר אינה נותנת לעובדות לבלבל אותה, אין שום עניין בכך.

    לא מן הנמנע, כי אחת ממטרותיה של כותבת המאמר היא להשפיע בדרך לא הוגנת על מקבלי ההחלטות הרלוונטיים בפרקליטות המדינה ובמשטרה ובתוך כך גם לעשות לעצמה מעט יחסי ציבור על גבו ועל חשבון סבלו של אדם אחר.

    מקריאת פרסומים נוספים בתקשורת נראה שכותבת המאמר אף אינה בוחלת ב"שיווק מרכולתה" הבלתי חוקית אל מעבר לים מתוך תקווה כי יהיה מי שירים את הכפפה בארץ ויהין לפרסם את אסופת השקרים והסילופים המופיעים בבלוג מחוץ לישראל, כך שניתן יהיה לצטט מהם בכלי התקשורת בישראל.
    למעט מפרת חוק אחת, אשר מיהרה לחזור בה מפרסום הדברים על גבי הלוח בפייסבוק שלה, אף אחד לא ממהר לחרוץ גורלות כמו מחברת מאמר זה.

    בניגוד ל"עובדות" שמתארת כותבת המאמר ,כל כלי התקשורת אליהם פנתה המתלוננת סירבו לבקשתה לראיין אותה לא מפאת חברות או קולגיאליות ואפילו לא מדאגה יתרה לשלומו של העיתונאי החשוד.
    כל פרח-תקשורת ואפילו מי שעובד חצי שעה בתחום זה יודע, שבשם היריבות ביניהם יפרסומו כלי התקשרות כל דבר ובלבד שיש בו שמץ מן האמת. לכן אפילו ברמת התיאוריה הסיבה הנטעת במאמר לאי-פרסום הסיפור אינה מתקבלת על הדעת כלל ואינה אלא מניפולאציה זולה של מי שאינו מבין בעניין ורואה צל הרים כהרים.
    הסיבה האמיתית לסירוב כלי התקשרות להילחם על הסרת הצו היא שלאחר שכלי התקשרות בדקו ברצינות האפשרות לראיין אותה ולכסות את הסיפור ככל הנראה הם הגיעו למסקנה שאין בסיפור ולו שמץ של אמת ועל כן אין שום סיבה לעסוק בכך, לא כל שכן לפנות לבית המשפט בבקשה שסיכוייה ממילא קלושים.

    מן ההגינות שתפרסמי את התגובה במלואה.

    אהבתי

    • המאמר הוא מאמר עמדה/מאמר דיעה בנושא צא"פ ואני מבינה מדברייך שאינך מסכימה עם עמדתי ודעתי. זכותך. אני מודה לך על שאת מדברת אלי בכבוד הראוי בגוף שלישי, זה אינו מתקזז אל מול הניסיון להפחית מדברי ע"י סוגי גינוי אישי. ניסו לפניך – זה לא יצלח. 
      אין לי ספק שכפי שהחברים של קצב/גולדבלט/מרכדכי הקיפו אותם בטבעת הדוקה והאמינו בחפותם תוך הפחתה בערך דברי המתלוננת עד כדי שקרים בוטים לגביה – יש מצב שכך יקרה גם כאן. תגובתך אינה בלתי צפויה. אז אם אכן אין דברים בגו, לא ברור לי למה לא להסיר את הצא"פ ולהביא את המקרה למבחן בית המשפט. על זה הפוסט, אם לא ירדת לחקרו עד כה. 
      כל התגובות מתפרסמות כאן במלואן, כל עוד הן כתובות לגופו של עניין.

      אהבתי

      • דני הגיב:

        חנה, כתבת שאת מתמצאת בפרטי המקרה.
        את רוצה להגיב על  תגובה 43  למאמר של רוני סדובניק ?
        יש כאן האשמות חמורות נגד  האופן בו מוצג הענין…

        http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=58960&subjectId=3&talkBackId=1176902

        אהבתי

        • לא קוראת תגובות באתרי חדשות ולא מגיבה להן. גם הנה הגיעו סנויות של האשמת הקורבן.

          אהבתי

          • דני הגיב:

            אבל מנין לך ודאות של 100% שכל הטענות נכונות? היא קורבן כי היא המתלונת, את טענת שקראת פרוטוקולים וכזה דבר לא ממציאים. כשמביאים את הגירסה הנגדית את מתחמקת מתגובה ענינית בטענה שאת לא קוראת טוקבקים ושזו האשמת הקורבן. התבטאת בנחרצות לא שאת אוטומטית תומכת בכל מתלוננת אלא שאת קראת פרוטוקולים ומתמצאת ומאמינה לה כמי שיודעת את פרטי המקרה.
            מצטער ,כשעכשיו את נאחזת בטענות כלליות ובורחת מתגובה לטענות ספיציפיות שיש עובדות לטובתו שהוסתרו- את מאבדת אמינות.

            אהבתי

          • דני, אני שומעת סיפורים של נפגעות כבר הרבה שנים. כפי שאמרתי – אי אפשר לזייף כזה סיפור וגם לא את עדויות חבריה על אחרי – ואלו אנשים ששמים את הקריירה שלהם על כף המאזניים אם יאמרו לא-אמת.

            אהבתי

      • מירית ה. הגיב:

        גם גוף שני בסדר מבחינתי.

        דבריך רק מוסיפים ומחזקים את טענותי הקודמות, שאין אמת עובדתית עומדת מאחורי דבריך והעובדה שאת לא מנסה לסתור את העובדות החדשות שהבאתי, שמשום מה הושמטו על ידך, אלא רק מעלה לחלל האוויר את ההערכה ש"יש מצב" שאני ושכמותי מנסים להכפיש את המתלוננת רק מעידה על דלותה וקלישותה של התיאוריה המגמתית והמרושעת שתווית.
         

        לגבי הסרתו של צו איסור הפרסום – נראה לי שאת קצת מבלבלת. להוריד את צו איסור הפרסום אין משמעו להביא את הדברים לבית המשפט. בית המשפט יכול לדון, רק במידה ויוגש כתב אישום, דבר שעוד לא קרה עד עכשיו (קצת קשה לזכור, נכון?).
        מה שאת מבקשת זה להביא אותו למשפט התקשורת ולהקיז את דמו בכיכר העיר ולאור יום, ולא במחשכים כפי שצו איסור הפרסום הקיים כופה עליך לעשות.

        אהבתי

        • להוריד את הצו זו שקיפות מתבקשת. אין לי עניין להיכנס לשיח מעבר לכך. שימי לב במה עוסק הפוסט. כל מה שיש לי לומר נאמר בו. השאר – ספקולציות שלך. אני מבקשת להמעיט בהן כאן בבלוג.

          אהבתי

          • מירית ה. הגיב:

            רק את מורשית לספקולציות בבלוג הזה, אני מבינה.
            גם לנהל בלוג, גם להגג בו דברים בלתי מבוססים וגם לבטל אחרים מנימוקים שבנשמת אפו של מאמרך. 

            בקיצור, בהיעדר עניין, נאלץ להיפרד. 
            אני בטח לא אחסר לך.  

            אהבתי

          • דווקא מאוד תחסרי לי, אני מתחילה להשתעשע מהדיון הזה.

            אהבתי

          • נועה הגיב:

            חנה, 
            לטענתך המאמר נכתב כדעה/עמדה ועם זאת את נחרצת ובטוחה בצדקתך באמינות ובאמיתות גירסתה של המתלוננת וזאת אפילו מבלי להכיר באופן אישי אף אחד מהצדדים המעורבים בעניין.

            צו איסור הפרסום אינו חל על שם החשוד בלבד או המקרה בלבד, אלא על כל התיק בכללותו, מה שאומר כל הגורמים המעורבים מרצונם/ן החופשי וגם אלא שעורבו בתיק מבלי לדעת מלכתחילה במה עוסק (כגון בני משפחה, חברים, נשים נוספות וכו׳).

            בשורה תחתונה משפט השדה שנעשה כאן וחריצת הדין האוטומטית הם לא לעניין!
            לא נלקח כאן בחשבון בתגובותיך ולו פעם אחת שהחשוד הוא עניין בגדר חשוד ועדיין אינו מואשם (וע״פ הנראה כך זה יישאר). מעניין אותי מאוד יהיה לקרוא את תגובותיך ברגע שהתיק ייסגר ע״י הפרקליטות כתלונת שווא.
            קשה לי להאמין שייפורסמו ברשת מאמרים עם תגובות אשר יעזרו להחזיר את שמו הטוב של החשוד במקרה (ואני אפילו לא מדברת על התנצלות פומבית ע״י כל מי שכל כך מאמין בגירסת המתלוננת, עקב היגיון פשוט ובריא שאומר ״שסיפור כזה מזעזע לא ניתן לבדות״…) 
            הכתם שנוצר ויישאר על מצחו של החשוד לא יהיה בעקבות התלונה שמישהי פעם הגישה כנגדו אלא בעקבות השופטים החדשים שמקבלים את הדיפלומות שלהם ברשת.

            אהבתי

    • רון הגיב:

      אם לא היה שמץ של אמת בגירסתה של המתלוננת, מדוע התיק נגגדו עודו פתוח?

      יש מידה לא מבוטלת של עזות מצח מצד ידידי החשוד בביקורת שהם מטיחים כאן, וגם בפוסט של רוני סדובניק על יושרן, תוך עשיית שימוש בפרטים שפרסומם אסור. 

      כך לדוגמא העובדה שהחשוד שוחרר למעצר בית – אלמלא היה צו איסור פרסום, הרי שהיה ניתן לפרסם את הפרט הזה, מה גם שבקישורים המופיעים בכתבה ניתן ללמוד על הפרט הזה.
      והוא שוחרר למעצר בית לא עקב חפותו אלא כי בתי המשפט משתדלים שלא לעצור איפה שניתן – גם חנן גולדבלט שהה במעצר בית עד שנגזר דינו.
      לו אכן היה חף מפשע, התיק נגדו היה נסגר.

      הפוסט הזה נכתב, כך זה נראה, מתוך מטרה לעמוד בכללי איסור הפרסום. אם החשוד אינו חפץ באיסור הפרסום, יתכבד ויבקש את הסרתו.

      אלמלא היה צו איסור פרסום הרי שכל העובדות היו ידועות ואף אחד/ת לא היה או הייתה מפרסם/ת דברים לא מבוססים.
      וזו הבעיה המרכזית כאן. איסור הפרסום.

      אהבתי

      • דני הגיב:

        לא מדויק… בעבירות אלימות מקובל לעצור עד תום ההליכים. זה כולל אונס אלים, להבדיל מאונס ללא אלימות, כמו גולדבלט…. לפי הטענה שאיני יכול לודא אותה השיחרור למעצר בית הינו על רקע ראיות שיוצרות ספק באשמתו.
        תיקים אינם נסגרים ציק צק גם אם הכיוון הוא שיסגרו בגלל שיש עוד פעולות חקירה לבצע ובגלל איטיות הבירוקרטיה.

        אהבתי

        • רון הגיב:

          התיק נגד אדם שוב נסגר אחרי שבוע.
          מחזיקים אנשים במעצר משלוש סיבות: א. הסכנה שהחשוד מגלם לציבור. ב. קיומן של פעולות חקירה שמחייבות את השארתו במעצר. ג. חשש משיבוש הליכים.
          כתנאי להשארתו של חשוד במעצר יש צורך בקיומן של ראיות לכאורה נגדו. אם אין ראיות זה לא משנה אם הוא מסוכן, אם צריך מדובב או שיש חשש לשיבוש- הוא לא ייעצר.
          ככל שביהמ"ש משתכנע שהוא לא מסוכן שישנה חלופת מעצר הולמת פעמים רבות משחררים אותו לחלופת מעצר.
          יצא לי לראות לא פעם ולא פעמיים חשודים בעבירות קשות (שוד אלים, גניבה) משוחררים למעצר בית.

          אהבתי

  51. מירית ה. הגיב:

    אני רואה שגם רוני סדובניק אלוני הורידה את הפרסום. מציעה לך ללכת בעקבותיה.

    אהבתי

    • איזה היא הורידה לדעתך, את זה? 🙂

      כמו כן, ככותבת בניק בדוי (מתביישת ממשהו?) את לא בפוזיציה להשיא עצות.

      אהבתי

      • מירית ה. הגיב:

        אם הייתי מפרה צו איסור פרסום הייתי מודה על עצה טובה

        אהבתי

        • מירית, את גם לא בפוזיציה לאיים עלי, ולא הפרתי שום צו פרסום. את מסרת כאן יותר פרטים ממני, ואם אני מבינה נכון – סביר שאת שייכת למי שהוגשו להם צו כזה. רוח דברייך דווקא מחזקת את אמונתי במתלוננת. בבחינת אמור לי מי חבריו.

          אהבתי

          • מירית ה. הגיב:

            איומים? יש לך דמיון פורה…

            אני אבקש ממך להתעלם מההיבט האישי ולנסות לסתור את טענותיי בעובדות. עלבונות לא יעזרו פה…

            אהבתי

          • לא הבאת אף עובדה. כשתביאי תמלילי חקירה – נדבר על עובדות. אופס…יש צא"פ, את לא יכולה להביא עובדות…

            אהבתי

          • מירית ה. הגיב:

            אני לא מצליחה לשרשר לתגובה האחרונה שלך בנושא.
            בכל מקרה, בניגוד לבקשתך, לעולם לא אהפוך למקור שלך ולתמלילים ולעובדות תתכבדי בבקשה לדאוג בעצמך.

            ולזכות הציבור לדעת אוסיף את זכות הציבור לדעת אמת.

            אהבתי

          • היינו – את מפזרת דיסאינפורמציה, קוראת לה עובדות ומסרבת לגבות אותן בהוכחות, תוך שאת דורשת ממני הוכחות לדברייך שלך שאפילו את לא מגבה? פשששש….

            אהבתי

  52. שחר הגיב:

    היו היתה כאן חזקת החפות….

    אהבתי

    • חזקת החפות אינה עומדת בסתירה להסרת הצו.

      אהבתי

      • שחר הגיב:

        חזקת החפות אינה עומדת בסתירה להסרת הצו, אבל היא כן עומדת בסתירה לפוסט הזה ולכל התגובות שלך כאן שכבר חתמו את הסיפור והכריעו בעניין. אכן אין מקום לצו איסור הפרסום, אבל מוטב גם להיות קצת יותר זהירות בנכונות להכריע ולפסוק לפני שמערכת המשפט עשתה זאת. אחרי הכל, ועם כל הכבוד, לא שמעת את הצד של החשוד, ואין לך את ההכשרה או הכלים להכריע בסוגיה. הבה נמתין מעט בסבלנות וניתן לטחנות הצדק לטחון…

        אהבתי

        • תראה, שחר, אני כותבת כבר שנים על נושא זכויות אדם של נשים וזכויות אדם בכלל ועמדותי ברורות. בית המשפט אינו תחליף למוסר חברתי. בית המשפט אינו עוסק באמת ושקר, צדק או אשמה וחפות ממשיים. הוא עוסק בהתפלפלות משפטית ודיני ראיות. בעל הסיוע המשפטי המפולפל יותר – זוכה לעיתים תכופות יותר. זיכוי או סגירת תיק בבית המשפט אינו מנקה חברתית שום מטריד או אנס. במקרים בהם שמעתי את הנאנסות והשתכנעתי שהן נאנסו – יש גם אנס או מטריד. שום דבר לא יכבס את את זה.

          אהבתי

    • שחר הגיב:

      כלומר: "היה" במקום "היו". סליחה.

      אהבתי

  53. אלי משולם הגיב:

    אני רוצה להסב את הדיון למציאות שאני לא יודע אם אנשים ירצו לדון בזה כאן
    אבל יתכן שמציאות זו רלבנטית גם למקרה הנדון. המציאות שאני מדבר עליה מתרחשת בעיקר בסופי שבוע , זה מתחיל בימי חמישי בלילה וכנראה נמשך גם לתוך שישי בלילה וזו המציאות בה במדינתנו אנשים צעירים מרגישים צורך בסופי שבוע להגיע למצב מנטלי של פריקת כל אחריות שהיא באמצעות שתיית אלכוהול עד לעילפון חושים וזו תופעה שמאפיינת גם גברים וגם נשים. שמעתי גם שאחת הבנות שהשתתפה השנה בתוכנית האח הגדול התוודתה שהיא נוהגת בסוף שבוע כזה או אחר ללכת לפאב לשתות לשכרה ממש ואז בא גבר ולוקח אותה. די לצאת לפאבים בימי חמישי שישי כדי לעמוד על המציאות הזו. ברור כי חלקם אם לא רובם מקיימים יחסי מין בערבים אלה כשהם שתויים לגמרי. זוהי פרקטיקה מאד מסוכנת בעיקר עבור הגברים מבחינה חוקית/משפטית הגם שנסיבות התנהגותה של הגברת בהחלט ילקחו בחשבון של כל מקרה ומקרה. מתברר שאלכוהול ושכרות הם מסוכנים לא רק לגבי נהיגה בכביש אלא גם לגבי קיום יחסי מין כשאחד או שני השותפים למעשה שתויים.

    אהבתי

  54. ל.ג. הגיב:

    אני במקרה מכיר את המקרה מקרוב ויודע שזו תלונת שווא. אני לא בא להצדיק השתקות במקרה שמדובר באונס, אבל כאן ללא ספק מדובר בבדיה שאישה נקמנית בדתה מלבה. ברור שבגלל שמדובר באישיות ציבורית, לא משנה באיזו סדר גודל, האשמה כזו עלולה להפיל את החיים ברגע, גם אם מתבררת כטעות בסוף. זו הסיבה שצריך לכבד צו איסור פירסום. גם ברור שאחרי שתוכח חפותו, אף אחד לא יבוא ויתנצל, וכמו שכבר כתבו לפני במקרה הכי טוב יכתבו איזו שורה בעתון באותיות הקטנות.

    אהבתי

  55. פינגבאק: מי כאן האנס? | מתן שירם

  56. יולי הגיב:

    ככותבת בלוגאישי הלוקחת על עצמה את מחיר החשיפה האישית כחלק מכל אמירה, אני אומרת שכל מי שכותב בניק בדוי  מתבייש/ת ממשהו וגם איננו או איננה בפוזיציה להשיא עצות.  זה סוג של איסור פרסום וולנטרי שהגיע זמנו לעבור מעולם הבלוגספירה המחפשת אמת

    אהבתי

    • מתן שירם הגיב:

      הבלוגספירה מחפשת אמת?
      נו, באמת.
      http://2nd-ops.com/matan/?p=4198

      אהבתי

      • שאול סלע הגיב:

        חנה בית הלחמי כתבה על השימוש הלקוי שנעשה בצו איסור הפירסום מתוך הנחה שגויה שהצו עשוי להגן על שמו הטוב של הנילון. כמו שאמרה קורינה הסופרת קיום הצו עלול למנוע מנשים שיש להן מה לספר על הנילון לבוא להתלונן .כאשר שולחים נאשם למאסר לא עושים את זה על פי חוות דעת של חנה
         
        גילוי נאות : ביני לחנה עבר חתול שחור

        אהבתי

        • בינך לבינך עבר חתול שחור. נראה שאתם מסתדרים מצויין בלעדי.

          אהבתי

        • שאול, זה וזה נכון.
          מצד אחד מבקש הצו רוצה לשמור על שמו כ"ניק" בלבד (באמת, חבל שלא מסירים את צו האיסור הזה, אלא אם כן מדובר ב… במה? אפילו במצרים, בלוב ובסוריה המורדים מזדהים בשמם).
          ומאידך, מבקש הצו  – אולי ושמא ולא פעם מסתבר כמדוייק – חושש מהצפה של תלונות נוספות. הוא חושש ומבקשי השקיפות מקווים לראות זאת על דרך מבחן ה"שיבולת" המקראי.
          האמת היא שאנחנו חיות וחיים בחברה מדכאה, אף כי מתקראת דמוקרטית, שצריך ויקיליקס כדי שמשהו מן ההסתרות יתגלה. אז כל מקרה של הסתרת מידע מקפיץ אותנו לתקרה.
          מדוע?
          כי יש בהסתרת המידע התייחסות אל האזרח/ית כאל ילד חסר דעה שהממסד הוא אביו-פטרונו. אנחנו מעדיפים ומעדיפות לראות במימסד משרת נאמן ולא פטרון.
          דילמה?
          רק כי היא כך מוצגת. כשם שאי אפשר להיות קצת בהריון, אי אפשר שתהיה קצת-שקיפות.
          כך אני מאמינה, כשמדובר בשיוויון בפני החוק.

          אהבתי

  57. רות הגיב:

    אז אתם טוענים שהמתלוננת לא שפויה בקטע קשה של סאדו מאזוכיסטיות וכל מה שנאמר ע"י חבריה ומכריה לעי"ל מופרך? ואני טוענת שכל מה שאתם טוענים מופרך. מי אתם שתגידו מה קרה שם בחדרי חדרים?
    הרי אתם לא באמת יודעים והכל על סמך דבריו בלבד אז אם בא לכם לא לנסות לשכנע אותי כי לא שכנעתם עד כה.
    ורק בא לכם להוציא אגרסיות ולבוא בהמוניכם, כפי שאתם עושים כל כך טוב ביריונים ולהתקיף לא רק את חנה והמתלוננת אלא גם אותי אתם בהחלט מוזמנים.
    אגב חנה, אלימות אינטרנטית מספיקה בכדי להגיש כתב אישום? כי נראה לי שיש פה קייס גם בלי לדרוש צא"פ.

    אהבתי

  58. היפרון הגיב:

    חזקת החפות הוא מושג משפטי.
    ובדיוק כפי שחבריו של הנאשם בוחרים להאמין לו, כך זכותם של אנשים ונשים אחרים ואחרות להאמין למתלוננת. כפי שחבריו של הנאשם אינם מחכים לאישור בית משפט שהוא חף מפשע, כך אין שום סיבה שאחרים/ות יחכו לאישור שהוא אשם.
    את האובייקטיביות משאירים לשופטים. לנו, פשוטי העם, מותר להחליט מה דעתנו באופן עצמאי.

    אהבתי

  59. berko הגיב:

    אני מבקשת רק דבר אחד: אל תזלזלו בתלונות שווא. בן זוגי הנוכחי עבר דבר כזה. למזלו הגדול הבחורה התוודתה בפני חברה שהחליטה "לדפוק" אותו והחברה החליטה שלא יכולה לשתוק והסיפור נגמר. אבל מה עושים כאשר מי שמחליטה לנקום ככה לא מדברת? הנזק (הנפשי, לא נזק כלכלי) שהניסיון הזה גרם לו, זה משהו שהוא כבר לא ייצא ממנו. אני יודעת שזה מיעוט, אבל הצלקות שאיתן הולך מי שעבר את זה, הן משהו שלא עובר. אני לא אומרת שזה המקרה, אבל רק אל תזלזלו בזה. זה משהו נורא

    אהבתי

    • תלונות שווא הן פחות משני אחוז מכלל התלונות על אלימות נגד נשים ופחות מאחוז על תקיפה מינית. בתלונות שווא יש חורים לא אמינים בסיפור. אני אישית, כהדיוטה, לא מצאתי חורים בסיפור הזה.

      אהבתי

      • דני הגיב:

        לא תמיד תלונות שווא הן כל כך תפורות גס ובקלות אפשר להבחין.
        את מייחסת לעצמך יכולות של קוסם שמבחין  ב100% מהמקרים בודאות בין אמת לשקר. אכל זאת אפילו שלא מלוא הראיות שיש בידי המשטרה בידיך….את עושה את זה זה כי זה עוזר לך לגשר  בין תפיסת העולם הפשטנית שלך ( הכל שחור לבן , הטובים תמיד טובים והרעים הם הרעים הניצחיים ) והחד צדדיות שבתמונת המציאות שלך- לבין המציאות שמתגלה כמורכבת, סבוכה, מרובת נעלמים וספקות ולא פשוטה.
         לא קניתי את זה שאת ברת סמכא בינלאומית בזיהוי ודאי של אמת ושקר.

        אהבתי

      • שחר הגיב:

        וזה את אומרת לאחר שנחשפת כראוי לכל הראיות, שמעת באריכות את כל העדויות (כולל את הצד של הנילון) והיה לך מידד השוואתי ביחס לכל תלונות השווא האחרות שבהן הבחנת בנקל בחורים.
        זכרו את אדם שוב.

        אהבתי

      • ג'ודי כהן הגיב:

        את יכולה ללנקק למקום כלשהו שתומך במספרים שאת מביאה פה ?
        אני מצאתי מספרים לשנת 2007 שמדברים על יותר מ 50% מהתלונות מתגלות כתלונות שווא, וזה מבטאון המשטרה.

        אהבתי

    • רון הגיב:

      תלונות אפשר לפברק, שטפי דם לא.

      אהבתי

      • דני הגיב:

        נכון, אבל הטענה של החשוד היא למין בהסכמה כשהיתה הסכמה לסאדו מאזו או אגרסיביות. אני לא אומר שטענתו היא אמת, אין לי מושג מה האמת, אבל אתה מציג את קיום החבלות כהוכחה מוחלטת לאמיתות התלונה ולא כך הוא.

        אהבתי

        • רון הגיב:

          קצת קשה לי להתייחס לדברים עקב קיומו של צא"פ –  גם כי עובדות רבות לא ידועות לנו וגם כי אסור.
          אבל אם אתייחס למקרה היפותטי בו מתלוננת מגישה תלונה כנגד אדם בגין אונס ושניהם מוסרים גרסאות סותרות, כלומר הוא אומר שהייתה הסכמה והיא אומרת שלא, הייתי נוטה לקבל את גרסתה ככל שהיו ראיות שתומכות בה. חבלות הן ראיה שתומכת בהיעדר הסכמה.

          הטענות שהעלו כאן מקורבי החשוד (ומבחינתי אני רואה בזה ויתור שלו על צו איסור הפרסום אשר הוא עצמו ביקש) באשר ליחסים הסאדו-מזוכיסטיים, מגוחכות בעיניי. גם אם זה היה הסיפור (וכאמור, אין לדעת כאן) זה לא מגיע לאלימות קשה, זה לא משאיר חבלות וזה יותר קטע של משחקי שליטה.

          לא יודע, אולי אני שמרן ומשעמם אבל מעולם לא השארתי סימנים כחולים על אף אחת בשום סיטואציה.

          אהבתי

  60. צאלה הגיב:

    כל היבבנות הזאת אודות עלילות שווא לא ברורה לי ואני תוהה כיצד דווקא נראטיב זה של הקוזק הנגזל מצליח להשתלט תדיר על השיח בדבר אונס ואלימות כלפי נשים, הרווחים כל כך בחברה שלנו.

    נאמר שאדם איקס גנב לי את האוטו והוא טוען שאני נתתי לו את האוטו במתנה כששתינו יין בצוותא באיזו מסעדה. ונאמר שאני מתעקשת שלא נתתי מאומה ושהאוטו דווקא נלקח ממני בכוח ובמרמה ובנוסף, אינני מבסוטה כלל וכלל מהטיפול של המשטרה בנושא ואני מפרסמת בבלוג שאין לי שפלוני גנב לי את האוטו ושהמשטרה לא משכילה לטפל בעניין כראוי ואף הוצא צא"פ על הנושא, בניגוד לכל התנהלות דמוקרטית הגיונית, רק בגלל שאיקס הוא אושייה ידועה. האם גם אז כולם היו מצווחים על חזקת החפות ועל תלונות שווא? לא נראה לי.

    ודבר נוסף, בדחילו וברחימו ועם כל הכבוד שיש לי לבעלת הבלוג האמיצה, אני מבקשת לנצל את הפלטפורמה הזאת שלה, על מנת לפנות מעל במה זו לכל הגברים שחשים מאויימים וחוששים מעלילות שווא אודות אונס:
    אם אתם רוצים לעשות סקס עם חפצים, אנא ריכשו לעצמכם בובת גומי בחנות הסקס הסמוכה לביתכם או תחבו את הז*** שלכם בתוך חור בקיר. אם אתם מעוניינים בסקס איתנו, קרי: עם בני אדם בעלי מחשבות, רצונות ומאוויים, אנא טירחו לתקשר עימנו בנוגע לכל הללו, לפני או בזמן האקט המיני. כן, אולי עם חפצים לא מנהלים אינטראקציה, אבל עם בני אדם, בהחלט כן. כך לא תיאלצו להתבכיין אחר כך שחפץ המין שלכם הלך ופתח את פיו ולבו לפני צדדים שלישיים ואחרים. שכן אדם, (גם אם הוא אישה), בעת שמכאיבים לו הוא כואב וכשפוצעים אותו הוא פצוע וכששוללים ממנו את הזכות הבסיסית להיות אנושי, הוא ילך ויחזיר לעצמו זכות זו בכל הכוח ובכל האמצעים שיש ברשותו.

    אהבתי

  61. אור הגיב:

    נזכרת פתאום שהמערכת מגוננת בחירוף נפש על חושבינכון? או שפשוט עד עכשיו זה גונן על אנשים שהסכמת עם עמדתם הפוליטית? (ואני לא מדבר רק על תקיפות מיניות של גברים או נשים)

    אהבתי

  62. אפרת הגיב:

    האם הכותבת או מישהי אחרת שמצדדת בדבריה עצרה פעם לחשוב ולחשוב מעבר לאיזה מסכנה האישה ? האם עלה על דעתכם/ן שאולי ורק אולי האיש אינו אשם???  ובמידה והוא לא אשם, עצרתן/ם לחשוב על המחיר שפרסום שקרי ייגבה ממנו- הקריירה, המוניטין, החברים, ההסתכלות של אנשים ברחוב, הצלקת הנפשית??
    חלילה (ואני ממש לא מאחלת) אבל אם מישהו יחליט להתנקם במישהו ממשפחתיכן ותפיץ עליו שמועות כמו אלו איך היית מגיבה לכתבה כמו שלך?

    חוץ משני האנשים שהיו שם אף אחד לא באמת יודע מה היה, בטח לא על סמך קריאת עדות של המתלוננת אז לפני שאתם מפזרים רמזים ומנסים להרוס למישהו חיים בואו קודם נראה אם בכלל מאשימים אותו ומעמידים אותו למשפט ואז נתלונן על צו איסור הפרסום.

    אני מאוד בעד פמניזים ואני חושבת שמי שאונס מגיע לו לעבור סירוס אבל לא ע"י הציבור או קבוצות פמניסטיות שברגע שאישה פותחת את הפה מאמינות לה בכזו קלות אלא רק לאחר שהוכח חד משמעית!!

    אהבתי

    • את "בעד פמיניזם"? 🙂

      אהבתי

      • יוסי הגיב:

        איזה מזל שרק המגיבים לך חוטאים בתגובות סרקסטיות המבזות את הכותבת, ואת לא.

        התגובה שכתבת ליובל דרור היתה מתסכלת. תגובה שלמה על כך שיובל בעצם פגע וזלזל בך, במקום תגובה פשוטה לעניין. 

        אני חושב שהמיליטינטיות שלך בנושא מסוכנת. למיטב ידיעתי, כמעט ואין תלונות שווא של אונס. אבל היית יכולה להביע את העמדה העקרונית שלך בלי להמר על כך שגם התלונה הזו אינה תלונת שווא. הרי בסוף תפלי עם תלונת שווא כלשהי, והדבר יפגע במאבק הצודק לקידום חיי האישה.

        אהבתי

        • יוסי, אני מציעה שתקרא את תגובתי ליובל דרור שנית. שלו היתה אד הומינם, שלי מחתה על כך, פרקה את אי הדיוקים ותיקנה אותם, והתייחסה לנושאים העקרוניים העומדים בינינו.

          אהבתי

  63. גידי הגיב:

    אני מקווה שאם הוא ימצא אנס, שירקב בכלא ושיתעללו בו שם.
    מצד שני…אם הוא לא ימצא אנס, אני מקווה שאת גברת חנה תשבי בכלא, ושימנעו ממך תקשורת עד סוף ימי חייך.
    אני אומר את זה כגבר, בן זוג לאישה פמיניסטית שהולך איתה להפגנות.
    האצבע קלה על ההדק, ומאז שראיתי חבר שלי שמישהי אמרה שהוא אנס אותה, ולקח לו 10 שנים!!! לנקות את שמו, והיא? לא קיבלה כלום, מאז נפתחו לי העיניים.
    מי ערב לכך שלא יאשימו אותי יום אחד באונס שלא ביצעתי?
    שוב אנס? -> לכלא לכל החיים מצידי!
    לא אנס? -> עונש פורפורציוני לממציאת הבדיות.

    קל ללבות את האש, אבל שמלבים אותה סתם זו הסתה, ויש לתת על כך את הדין.

    אהבתי

    • רון הגיב:

      האייקונים של אפרת וגידי הם כמו ד"ר ג'קיל ומר הייד, אבל יש תחושה שמדובר באותו אדם (או אולי זה אותו הזוג 😉 היא הפמינסטית והוא בן זוגה) והוא רק מר הייד.

      עשרות אלפי בני אדם נחקרים מדי שנה במדינת ישראל במגוון עבירות שונות. רובם המוחלט לא זכה לצו איסור פרסום, גם לא עד הגשת כתב אישום אפילו לא לשנייה אחת.

      משום מה בעבירות מין תמיד עולה שאלת מהימנות העדים (ועדים, בשר ודם, יש בכל עבירה) משום בתיקים האלה המתלוננות לעולם מופקרות, שקרניות והאנס הוא ממלאכי השרת, עוזר לעיוורים לחצות את הכביש ומתנדב באגודה למען החתול פעמיים בחודש.
      הבחור רק התיישב בביתו לגרבץ, והופ! קפצה עליו איזו מטורפת בבגדי עור צמודים עם שוט ביד ולפני שהספיק לומר "צו איסור פרסום" מצא עצמו בקלבוש מלקט סבונים מרצפת המקלחת.

      תתפלאו, שניכם, ג'יקל והייד (או הייד והייד).
      לציבור יש זכות לדעת. בייחוד כשמדובר בדמות ציבורית. יש לנו זכות לדעת אם הוא חשוד, יש לנו זכות לדעת אם הוא נאשם ויש לנו זכות לדעת למה ומדוע האדון זכה ליחס אשר רוב בני התמותה בין הים לירדן לא זוכים לו.
      קפיש?

      ואגב, זה שאת טוענת שאת פמיניסטית וזה שאתה טוען שאתה פמיניסט וזה שאתם הולכים לפעילויות פמיניסטיות, לא אומר שאתם לא יכולים לדבר שטויות (אני לא רוצה להיכנס לשאלה אם את באמת פמינסטית ואתה בן זוגה של פמיניסטית – שזה אגב די אפשרי מאחר שגם פמיניסטית יכולה להיות בת זוגו של אידיוט –  כי אני באמת לא יודע עליכם כלום וזה גם לא ממש מעניין אותי).

      אהבתי

  64. אני הגיב:

    תודה!
    לא ידעתי, לא שמעתי, אז תודה… הולכת להפיץ, אי אפשר לשתוק.
    תודה.

    אהבתי

  65. עדו הגיב:

    עברתי על כל התגובות ודבר אחד לא ברור לי – כולם מתגוללים על החשוד ועורכי דינו שהוציאו צו איסור פירסום ולא על בית המשפט שהוא זה שמוסמך להחליט בנושא והחליט על הצו, מאילו סיבות? מה היה כתוב בנימוקים להוצאת הצא"פ?
    יש שתי אפשרויות – א. שהיו כאן נימוקים כבדי משקל ואם זה כך אז אולי באמת עושים פה לחשוד רצח אופי, כפי שכתבו כאן, העובדה שחנה מאמינה למתלוננת לא שקולה לאותיות של אש בשמיים. זכותה של חנה להאמין, היא יכולה בהחלט לטעות (גם בית המשפט כמובן).
    ב. הנימוקים הם לא ממש כבדי משקל אבל מי שעותר לבית המשפט עם עורך הדין הנכון מקבל צא"פ אוטומטית. כלומר אלפי נאשמים שפניהם הולבנו במשך שנים היו יכולים לחסוך לעצמם את ההשפלה אם רק היו יודעים שיש להם אפשרות כזאת. גם מרגיז וגם כפי שכתבו כאן לפני – הכלל הוא שהדיון צריך להיות פומבי אלא במקרים יוצאים מהכלל.

    כך או כך בינתיים כל מי שלא יודע במי מדובר מתחיל לתהות , גדי סוקניק? הוא עדיין בערוץ 2? אולי אהוד יערי? או שמא מישהו מחבורת 'ארץ נהדרת'? והרבה אנשים חפים מפשע מתחילים להסתובב עם עננה של חשד מעל ראשיהם. כן, כדאי שיסירו את הצו ומהר.

    אהבתי

  66. אפרת הגיב:

    עצוב לראות את התגובות שלכם ובעיקר של הכותבת שהיא כל כך עוקצנית ולא מנסה אפילו לשמוע ולחשוב… זה לא ממש מקדם אותה בחיים…
    בכל מקרה אם את או כל התמנגדים הייתם טורחים באמת לקרוא הייתם רואים שלרגע לא אמרתי שאני פמינסטית, אמרתי שאני בעד פמינזם ולמי שקשה לו להבין יש הבדל גדול.

    בכל מקרה חנה, אני חושבת שבתור מי שמנסה להיות נאורה, פתוחה ומתקדמת, את לא קשובה, נעולה ותקועה באותה נקודה ולכן כל מה שאת מנסה ליחס לעצמך הוא לא נכון ורחוק מהמציאות. תנסי לפעמים להקשיב לאחר ולא לאטום את אוזנייך ולעקוץ, זה התנהגות של ילדה.
    ולגבי גידי אין לי כל קשר אליו אבל דווקא מוצא חן בעיני הרעיון שלו- אם בית המשפט יחליט שהאיש אשם שירקב בכלא ואם לא אז שממך חנה ימנעו תקשורת.

    אהבתי

    • אפרת, אני מודה לך על שעור החינוך הזה, שקבלתי חינם.
      קצת בוחן מציאות: זהו הבלוג שלי בו אני מביעה את עמדתי על נושאים שונים, לא עליך ולך אין כאן מרחב להביא את דעתך עלי. את ואני לא הנושא.

      אהבתי

      • יואל שני הגיב:

        מעניין לבדוק מבחינה סגנונית, את התגובה ליובל דרור. היא כואבת, נוגעת ללב, וחסרת כל אותה נשכנות רגילה (אני מדבר על הכתיבה. לא לגופו של אדם), המופנית למגיבים אחרים. מלבד זה שהיא עונה רק על טענה אחת= טענת: בדקתי מספיק. מדוע מותר להפר כאן את החוק ובמקומות אחרים לא ? על זה לא ענית.

        אהבתי

  67. פינגבאק: מניפסט המפוחדים

  68. or הגיב:

    http://velvetunderground.co.il/?p=2863#c

    מה בדבר מה שפורסם אצל דבורית מעמוד הפייסבוק של הדס שטייף על כך שהתיק נסגר והוא נמצא דובר אמת?

    אהבתי

  69. אמיר דולב הגיב:

    לצד הרבה דברים נכונים שכתבת עצוב שלקחת לעצמך את החופש לשפוט חשוד.
    זה מה שיש לי להגיד בנדון:
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaanzg

    אהבתי

    • לא שפטתי אלא הבעתי עמדה, במסגרת זכות היסוד שלי על פי חוק, שנראה לי מוזר שכל אלו שמקדשים אותו שרים במקהלה נגד מימושו כשזה נוגע לעמדה שלא מוצאת חן בעיניהם. אני מבקשת לכן לא להפחית מערכה של עמדתי ע"י העמדת גינוי מזוייף ושאינו במקומו. בית המשפט אינו חלופה לשיקול דעת חברתי, וחלק מההידרדרות המוסרית שמאוד פופולארי לקטר עליה בימינו, הוא הפיכתו לחזות הצדק. נעשה שם משפט, לא צדק. אני מניחה שכל סטודנט/ית שנה א' במשפטים יודע/ת את זה.

      אהבתי

      • שחר הגיב:

        ומה למעשה ההבדל בין לשפוט ולהביע עמדה בבלוגוספירה?
        איך היית מכנה את "הבעת העמדה" ביחס למעשיו של החשוד מבלי ששמעת את הצד שלו?

        אהבתי

  70. אמיר דולב הגיב:

    חנה:
    א) מזל שהשופטים מסתמכים על עובדות ולא על אינטואיציה.
    ב) התיק נסגר לפי מקורות יודעי דבר, כך שככל הנראה (במידה והמידע נכון) אונס לא היה!
    http://velvetunderground.co.il/?p=2863

    אהבתי

  71. פינגבאק: איסור הפרסום והאפילה המשפטית | העוקץ

  72. נכון לעכשיו נכנסו לפוסט הזה כ- 11,000 קוראים וקרוב ל- 800 שיתפו בפייסבוק. פשששש….. נאה ביחס לעניין של שקיפות, שאף אמצעי תקשורת לא מתענין בו.

    אהבתי

    • שחר הגיב:

      האם ייתכן ש"גיבור" הפרשה עומד לחזור לעבודתו ולתפקידו? לפי מעריב כנראה שכן.
      האם ייתכן שחרצו את דינו מוקדם מדי? נדמה לי שהתנצלות תתקבל בברכה.

      אהבתי

      • אבא מזועזע הגיב:

        ואכן ע"פ טענתך זה שמראים אותו מקפץ ומרקד זה אומר ששאין ראיות נגדו ושהוא זכאי. איזה חלם..
        גורלו  נחרץ כאשר ביצע את האונס הכה אלים הזה וימים יגידו אם מנהלו יסכים לאחר שהתיק נסגר מחוסר ראיות ולא מחוסר אשמה נראה עם אבי וייס המכובד יסכים להחזיר אנס אלים לקריירה מכובדת מול המצלמה. אני מניח שאם ידרוש ישמחו להציג לו את ההוכחות בעצם זה רעיון מצויין רק להביא לו אותם. פרקליטות זה מוסד עצלן וחסר יושר..יש 100 ראיות בתיק סבבה. יש רק 70 אז לא כדאי..עבודה קשה יותר. אז להעביר הלאה..
        אני ממש מתקשה להבין את מה שאתה רוצה מחנה בית הלחמי..
        הרי ברור שאתה אחד ממכרי הגיבור ששמו מאופן מקומם מוגן עדיין בצא"פ מבזה. התנצלות לעומת זאת היא בהחלט רעיון מצויין..ויפה שעה אחת קודם. עדיף שתנסח יפה ותעביר ברשום. ושחר תשנה תחביב כי תב"א (תומך באנסים) לא יושב עליך טוב

        אהבתי

      • חוסר ראיות אינו היעדר אשמה. שיורידו את הצא"פ ונוכל כולנו לראות את האמת כולה. דרישתי להורדת הצא"פ בעינה. אם אין אשמה – לא ברור מדוע להתעקש על צא"פ. האינטרס העליון של אדם חף מפשע הוא להוכיח את חפותו ולא להסתיר את האישומים נגדו. לא כך?

        אהבתי

        • טל הגיב:

          אוהדי ואוהדות האנסים שמקיפים/ות אותנו צצו במקרה הזה כפטריות לאחר הגשם. מפחיד אותי לחשוב שיהיה לי בטעות ממשק איתן/ם. שחר, היחיד שצריך לבקש מחילה וחרטה הוא הגיבור שלך, וגם זה לא יעזור לו כדי לכפר על המעשים המחרידים שביצע.

          אהבתי

  73. פינגבאק: צו איסור פרסום בדבר חקירה נגד עיתונאי מכלי תקשורת מרכזי - איסור פרסום

  74. פינגבאק: חוק הכבילה | העוקץ

  75. אמיר הגיב:

    השמועה המלוכלכת הזאת שהפיצו שהיא בקטע של סאדומאזוכיסטי זה אחת הבדיחות גרועות ביותר ששמעתי. אני מכיר אותה היא עדינה. בטח ניסתה להגן על עצמה ולא ידע מה להגיד על זה במשטרה.
    זה מקומם שסגרו את התיק, אני חושב שלבחורה המקסימה הזאת מגיע קצת יותר יחס וקרדיט.

    אהבתי

  76. פינגבאק: למרות צא”פ: עדות המתלוננת נגד כתב החדשות נחשפה | חורים ברשת

  77. banini הגיב:

    פה את יכולה לקרוא את כל הסיפור , מילה במילה 
    http://oneangryfeminist.blogspot.com/2011/05/blog-post.html

    אהבתי

  78. ירדנה אלון הגיב:

    ל- banini
    נכנסתי לבלוג שאת הקישור אליו הבאת,מספר דברים לומר בקשר אליו.

    א. – הכותבת (?)מספר/ת שהיא חיה בארה"ב והשרת של המחשב שלה נמצא בחו"ל ולכן איננה חוששת מתביעה,אז כאן אני מבקשת לעדכן את מי שלא יודע
    מיקומו של השרת זה לא מה שקובע,מה שקובע זה קהל היעד,מאחר והבלוג נכתב בעברית וקהל היעד ישראלי,לא בטוח שהכות/ת חסין מפני תביעה.

    ב. לא מובן מהייכן נלקחה העדות?כמדומני שעדויות מהסוג הזה לא מתפרסמות סתם כך,ולא מוצאות סתם כך מתיק חקירה ונמסרות לכל מאן דבעי.

    ג. – הרשה לי לפקפק באותנטיות של המסמך ושל העדות.אחת הסיבות שהדליקו אצלי נורה אדומה זה הפרוט המדוקדק והכביכול מרוחק רגשית של העדות.
    לכל מי שקצת מתמצא בחקירה מהסוג הזה יודע שנשים וגברים שחוו טראומה קשה כל כך כמו אונס,ולאו דווקא אונס,זה יכול להיות פיגוע,או עדי ראייה לאלימות קשה כמו רצח,או לכאלה שעברו תאונת דרכים קשה, בדרך כלל בשל הטראומה הקשה הם מתקשים לזכור בפרוט כל כך רב ומדוקדק את אשר ארע להם.
    לכן כל כך קשה לגבות עדות ממתלוננות,העדות לא רציפה בחלקים הקשים שלה כסוג של הגנה עצמית נפשית מתלוננות נמחקים חלקים לעיתים קריטיים של הארוע  אותו חוו, דבר שיוצר רושם של עמימות וכביכול חוסר אמינות הן בעיני החוקרים והן בעיני בית המשפט וזה החלק שעורכי הדין של הצד החשוד בפשע עושים ממנו "צימעס" לטובת הלקוח שלהם.
    ולכן דווקא הפרוט הרב שהבלוגר/ית כביכול מביא מחשיד בעיני על מידת האותנטיות של מה שנכתב שם אסתכן ואומר שמישהו העלה פנטזיה מינית על גבול הפורנוגרפיה תוך ניצול הסיפור הזה.

    זה קורה בעוד אתרים ובעוד בלוגים שמעודדים נשים לספר על חוויות של אונס או של הטרדה מינית אני מבקשת להתריע על כך,שזה עלול להיות מנוצל ע"י כל מיני טיפוסים מפוקפקים שכביכול תחת מסווה של אדם שחווה אונס מעלים כל מיני הזיות מיניות שגובלות בפורנוגרפיה

    אהבתי

    • שלומית גרינבוים הגיב:

      ירדנה יקירתי. מהכרותי עם המתלוננת ואני חייבת לציין המתלוננת האומללה.המסמך נכתב ע"י המתלוננת זהו אינו מסמך משטרתי ואינה מסמך אישי שלה שהיא כתבה לעצמה. המסמך הזה הוא משהו שהופץ ככל הנראה דרך יחצ"נים ואנשי תקשורת. יועצי תקשורת שמטרתם לעזור ללקוח תפקידם לעניין כלי תקשורת בהסרת הצא"פ במידה ויש. לעיתים זה מתגלגל לידיים הלא נכונות וזאת התוצאה. בכל אופן המתלוננת לא יכולה לתבוע פה אף אחד כי נראה שהמטרה היתה לסייע לה וגם..לכי תתבעי כשאין לך כסף והמפיצה נמצאת בחו"ל..
      המסמך כאמור אינו מסמך משטרתי כידוע בחקירות משטרה ישנן הפרעות רבות. במקרה של המתלוננת ימים רבים ושעות רבות (הגיע בבוקר וחזרה בערב) בכדי לאסוף עדויות. המתלוננת נאלצה להחסיר ימים רבים בהתאם לדרישת המשטרה. היא לא סירבה לשום דרישה מהם ושיתפה פעולה באופן מוחלט. את המסמך הזה היא כתבה עם עצמה בצורה מסודרת את מה ושצילמה בראשה ותיארה על דף את כל החוויה הקשה. 
      ואם קראת את המסמך עד סופו ידוע לך שהיא התלוננה לאחר כשבועיים וחצי, סביר להניח שהתפזרה בעדותה..מאחר והחוקרים שואלים שאלות ודורשים הסברים מפורטים לכל פעולה שנעשתה. אך מקובל שמישהי תרצה לשבת עם עצמה לאחר שכל העדות נלקחה ותשחזר בצורה מסודרת את השתלשלות האירוע. התיאורים הקשים ברמת הפורנו הם הרצון שלה לשחזר במדייוק כל מהלך ומהלך שעבר עליה. הדיקדוק הזה נבע ככל הנראה מכך שבחקירה היא התבקשה לפרט בדיוק איך התבצעה הפעולה. אפעם נחקרתי וואני חיבת לציין שחקירה בנושא תקיפות מיניות אינה נעימה ולעיתים נאלצים להתמודד עם שאלות חודרניות וחטטניות ויוצא שהמתלוננת לפרט לכל כך הרבה חוקרים מה שארע לה (אין התחייבות לחוקר אחד) שהיא מרגישה מחוייבת לפרט בצורה זאת הלאה ללא רגישות. ולכן זה נראה מאוד טכני חודרני וגראפי וצהוב ברמה סרט פורנו.

      אהבתי

  79. גור אריה הגיב:

    אני לא מצליח להבין על מה האנשים כאן מבזבזים את זמנם.
    לכו לעבוד ולהתפרנס, במקום לבזבז זמן על ויכוחים עקרים ו"התקשקשות"!

    אהבתי

  80. ירדנה אלון הגיב:

    שלומית יקרה
    לא קראתי את המסמך עד תומו,פשוט בשלב מסויים התיאור הפרטני,התחיל להיות עבורי באופן אישי קצת פורנוגרפי,והעלה חשדות בליבי שהמסמך אינו אותנטי,
    זכותי להרגיש כך,אני גם לא רואה שום סיבה להעלות דברים כל כך אינטימיים גם אם טראומטיים ולשתף את כל העולם בפרוט רב במה שקרה.
    אינני מתיימרת להביע דיעה ולשפוט מה קרה ביינה ובין נשוא התלונה,הגברת התלוננה במשטרה,והמשטרה תחקור,והפרקליטות תשקול אם להגיש כתב אישום,ואם יוגש בית המשפט יחרוץ את הדין לכאן או לכאן.
    הפרוט המדוקדק הזה ,מיותר בעיני מפני שלא אותי צריך לשכנע אם היה אונס או לא היה,מי שצריך להשתכנע זה בית המשפט.ואת זה הוא עושה לאחר שהוא שומע את שני הצדדים,
    שמיעה או קריאה אך ורק של צד אחד לסכסוך גם אם מפורטת וגם אם באינטרנט היא לא תחליף להליך המשפטי,
    האינטרנט זה לא בית משפט
    וטוב שכך

    אהבתי

    • דני הגיב:

      צודקת ירדנה! זה לא היה קורה אם מי שפרסם את זה היה שואל קודם את המתלוננת.אבל אף אחד לא שאל אותה. המסמך התגלגל לידי הבלוגרית שלא ניתן אפילו ליצור איתה קשר והיא לא שאלה אלא פשוט פרסמה וגם לא טרחה לציין שהיא פרסמה ללא ידיעתה ו או רשותה של המתלוננת וזה עצוב מאוד.

      אהבתי

  81. אבנריניו הגיב:

    הצא"פ נועד בין השאר למנוע פגיעה במי שלא הוכחה אשמתו בבית המשפט.
    יתכן שהמתלוננת דוברת אמת וייתכן שלא, את זה לא יקבעו חבריה לעבודה וקרובי משפחתה וגם לא בלוגריסטים,טוקבקיסטים וכו' את אשמתו של אדם קובע בית משפט על פי דיני ראיות, זה לא מושלם אבל זה הכי טוב שיש.
    אם אין ראיות, אין אשמה, זה משרת פושע שיכול להתחמק מדין צדק,אבל גם חף מפשע שמישהו מנסה לתפור לו תיק.

    אהבתי

  82. איריס הגיב:

    מדוע אין באתר כפתור "שתף"?  אם ניתן יהיה לשתף בפייסבוק, התפוצה תהיה זורמת.  לא כולם קוראים אתרים מחרתיים..
    מעניין איך לא הופיע רמז לפרשה בעיתונות.   

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s